|
|
|
לפני 5 חודשים הלכת מאיתנו,חבר
הייתי חלק מפס קול חיי
גדול מהחיים
קשה להמשיך בלעדיך,הקול השפוי
ואתה
בטח היית מביט מהצד ב"פסטיבל"סביבך
ולא מבין
כי אתה האמנת במשפט
"אני מצמצם את עצמי כדי נקודה אלמונית שלא להטריד מלכיות" [א.חלפי]
לחייך, אריק איינשטיין 1939-2013
גם אחרי לכתך אתה איתנו
בלי תרועות חצוצרות מסמרות אוזנים
זה מתחיל שם בפנים,עמוק
מחלחל, מתפתל,משווע לכחול השמיים
מתפתח לגוונים של כחול ,אדום, ירוק
כאותה חיה פראית,ראשונית שנמה בחורף
קורעת מחסום במלוא העוצמה
מתערבלת,לוהטת,כובשת בלי הרף
שולחת אותות,מודעת לעצמה
ושוב מתחילה לעבד נתוני שטח
שוקלת,מודדת מזהה מטרות
מעלה את הסקלה , צוברת מתח
זה להיות...או שוב להיות
"באנו ת'חושך לגרש
לשטוף את האבק מעל פנייך
שובי, הבית התייבש
אמצי אותי, אמצי חזק אלייך "
יוצר ענק , נפש מעונה
יהי זכרו ברוך
מתוך "תפילה"
---------------------------------------
אלוהים,שאני לא מאמין בך
עזור לי לצאת מהתהום שלתוכה נפלתי
עזור לי,תעזרו לי,
אני לא מסוגל יותר לסבול את זה
צריך להיות חזק,אני יודע
אבל אני כל כך חלש עכשיו
תן לה מרחב...במסגרת הנכונה
חמם את האש....ושלוט בלהבה
תן לה להרגיש....גאווה
על מי שהיא
ועל מי שאתה
הקפד להפוך כיוון מדי פעם
שכל מהפך יהיה בטעם
נסח ספר חוקים , שהכל יהיה פתוח
אבל תן לעצמך להמריא מדי פעם על כנפי הרוח
לפני שאתה בודק אותה-בדוק את עצמך
עמוק בפנים -שגר את עוצמתך
אל תשכח שאתם שניים
אל תשכח את המבט בעיניים-לעיניים
ותזכור
יש קו דק בין תבונה לטפשות
זה נראה קל ופשוט
אבל
זה לא
עמוק עמוק עמוק צללנו
רחוק רחוק רחוק הגענו רחוק
אהבה למה עזבת אותנו
אם תסלחי לי אי פעם אהובתי
אם תרצי אחזור לבן בחלום שחור
אם תסלחי לי אי פעם אהובתי
רוקדים רוקדים רוקדים עד שמתים
את שהרגת אותי אהובתי
אהבה למה עזבת אותנו
אם תסלחי לי אי פעם אהובתי
אם תרצי אחזור...
רק אם תרצי
יושבת שם
בכלוב של זהב מרחפת מכותל לכותל
בשרה נחבט,נשמתה מפרפרת
בצפייה
לקרן אור שתגרש את האפלה
לצעדים נוקשים על רצפת העץ הממורקת
לשקשוק צרור מפתחות
נשמתה שואגת בשקט
שולחת אנטנה נואשת בין הסורגים
מרכזת את כל ישותה
עוצמת עיניים ורואה אותו
ממהר אליה
לפתוח
את כילאה ולהכיל אותה
בתוכו
עד תום
מליוני שירים מעופפים בגלי האתר
כגרגירי חול,טיפות מים
סוערים,מתגרים,צובטים
שמחים,אפלים,עוצמתיים
לוחצים על מנגנון הזכרון
לכל שיר מקום משלו
זמן משלו
מליוני פרפרים מעופפים
חלקם קרובים אלי
חלקם פחות
השיר הזה הוא מיוחד
כי הוא שלי
השיר הזה
הוא שלך
....החיוך הזה והעיניים האלה בולעות אותי
אנחנו מדברים ללא מילים
ואז היא אומרת לי...
אני מחפשת.....
מה את מחפשת אולי אוכל לעזור לך
זה לא נמצא פה מה שאני מחפשת
אולי זה כן כאן...אני אומר
והמבטים חודרים
אני זקוקה לשמש וים היא אומרת
אז בואי איתי אני אומר
אקח אותך לשם
אוחז בידה
כמכת חשמל
לוקח אותה איתי
משאירים את הכל מאחורינו
עגלות מיותמות
נוהג אותה בדרך אל הים
עין אחת על הכביש עין אחת עליה
הים והשמש,כוס קפה ועוד אחת ועוד אחת
נכבש וכובש נכבשת וכובשת
צליל קולה כמנגינה
והעיניים קודחות ללא רחם
קח אותי מפה
לוקח אותה
טירוף
אוחז בה אוחזת בי
שפתיים מתקרבות
ומתקרבות....
המשך יבוא?
אישה מהשמיים,
את מעיפה אותי,
פורשת ת'כנפיים
ומחזיקה אותי,
כל כך חמה
שנשרפות לי העיניים.
..ואני מסתובב לי במעגלים חסרי כיוון
והמבט הזה צרוב בי,חי בי,משתולל
ושוב
המבט שלך שלוח בי
את עומדת שם ונועצת בי את מבטך
לא נעה
מבט רושף,מזמין,מתגרה,
לא יכול להסיר את מבטי ממך
מסביב דמויות מטושטשות חולפות ,לא רואה כלום מלבד מבטך
נשאב אליו
כמו פרפר אל פרח
כמה מטרים בודדים ביננו
קרוב אך עדיין רחוק
כמשחק כוחות
לצעד הראשון
מתקרב אליך
מתקרבת אלי
שיערך השחור כמסגרת נפלאה לפניך
מסתורית
עגלותינו נצמדות ברעש מתכתי
קרוב אליך
קרובה אלי
המבט חודר יותר מקרוב
שפתיה מתעקלות לחיוך
ןהיא אומרת לי..
המשך יבוא
בוקר
השמש זרחה מרוחקת ומלטפת שיצאתי מהבית,בוקר לא שונה מאחרים.
כך חשבתי
יצאתי לערוך קניות,המקרר ריק הגיע הזמן
הגעתי למקום,עמוס למדי.
נוהג בעגלה ,מפלס דרכי בין נתיבי העגלות.
ואז
הרגשתי
הרגשתי לפני שראיתי
שם במעבר שמאחורי,הרגשתי את המבט.
המבט שלך.
נעוץ בי,חודר אלי
את סיבוב הראש שלי לא אשכח לעולם.
איטי,מצפה,מותח את הזמן.
ואז...הזמן עמד מלכת.
כשמבטי נלכד במבטך.
ארבע בריכות ירוקות בוערות.
טבעתי בהם ,העולם פסק מלהתקיים.
רק מחול העיניים הזה מסתייף מתגלגל ממוקד.
מצאתי את עצמי מתקרב ומתקרב,כאילו מופעל בשלט רחוק
מתקרב אליך
העיניים האלה,משכו אותי ,מתקרב ומתקרב אליך.
הזמן באמת עמד מלכת.
ואז
הסתובבת והתרחקת ממני
נשארתי לעמוד בלי לזוז
מעכל את מה ששידרת לי
פונה לדרכי מנסה להתעשת
אבל המבט שלך כבר היה בתוכי
ושלי בתוכך
לא זוכר בשביל מה באתי לפה בכלל - רק המבט הזה.....
המשך יבוא
