לא ידעתי שזה טעון

לפרקים, בצעירותי, נהגתי להתבדח עם אנשים על כך שאם כואב הראש, זה בעצם סימן טוב. סימן שיש מה שיכאב.

חדלתי מזה. התבגרתי והחכמתי. 

כאב הוא דרכו של היקום להגיד לנו שטעינו.

איני חף מטעויות וגדול מספיק לשלם עליהן בעצמי.

ואני חסר סבלנות לטיפשים ועילגים.

איינשטיין אמר פעם שיש 2 דברים אינסופיים, הטפשות והיקום, אם כי לגבי אינסופיות היקום יש לו ספקות.

כמה כח צריך כדי שיד אחת תגרום לך לנמנם?

כמה עוצמה טמונה ביד אחת המסירה בהנפתה את מכאובי היום ומרגיעה ומשקיטה ומביאה אותך לנמנום?

הייתי בשתי פגישות היום ובשניה מצאתי את עצמי חושב עליך.

חשבתי על זה שהתעוררת עם כאב ראש ופיפי.

ותהיתי מה עשית?

קמת מהמיטה כדי להשתחרר?

שתית כוס מיים?

לקחת כדור?

מה עשית?

ונסיתי לדמיין איך נראית המיטה בה את ישנה, מה את לובשת בלילה, ניסיתי לנחש את ריח המצעים שלך וצבעם,

נסיתי לדמיין את שערך כשאת קמה מהמיטה,

ונשאלתי על חוסר בריכוז שלי,

וחייכתי ונתתי תירוץ חיוור והמשכתי בפגישה.

ומאותו רגע ועד עכשיו כשהתיישבתי לכתוב יש לי עירבוביית תחושות של ריח, קול ותמונה שמערפלים את חושי מדי כמה דקות.

איך כתבת לי, פתאום הגיע מייל וטרף את הכל,

פתאום כתבת לי משהו שמוליך אותי בשביל אחר.

מהו קולה של היד האחת?

קול הנשימות החרישיות שלך כשאת מנמנת תוך כדי ליטוף שערך.