בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מר-מתוק

חיים אחרים, וכל כך דומים...
לפני 12 שנים. 27 במרץ 2012 בשעה 21:27

מה יש לומר
כל מילה בשיר נכתבה עלי
ובשבילי


לפני 12 שנים. 24 במרץ 2012 בשעה 17:18

כשאני מאושרת
אני מתהלכת חמישה ס"מ מעל האדמה

זה לא קורה הרבה.

בעצם
זה קורה
ברגעים



נדירים...
לפני 12 שנים. 22 במרץ 2012 בשעה 13:23

בישולים בישולים בישולים

כל היום בישולים


ומה שבאמת בא לי זה הצלפה הגונה אחת
(ואפשר גם חדירה לקינוח)

לפני 12 שנים. 21 במרץ 2012 בשעה 13:41

השיר טוב

המסר,
פחות..

השיר הזה מתנגן לי בראש כבר כמה ימים.
עוד לא החלטתי אם זה טוב או רע...

&ob=av3e
לפני 12 שנים. 20 במרץ 2012 בשעה 16:48

כמה הזוי זה לאכול את הגזר ששימש אותי קודם?...

לפני 12 שנים. 18 במרץ 2012 בשעה 19:56

אני שוכבת רפויה
רגליים צמודות
עיניים עצומות
מרגישה את היד שלך מזדחלת במעלה רגלי
ולפנים ירכיי
בהתחלה ברפרוף
ואחכ בתקיפות
מפשקת אותי
מגשש מעלה ומטה
נוגע לא נוגע
מוצא את כפתור העונג
ומעסה
אנחה נמלטת מפי
גל של רטיבות שוטף את ידך
אתה מכניס לי אצבע
ועוד אחת
עכשיו אני כבר מתפתלת
ואז מצטרפת הלשון
רטובה
ורכה
נוקשה
וחודרת
אתה מוצץ אותי
לוגם אותי
וכעת זה כבר שלוש אצבעות
מרחיב אותי לאט וביסודיות
מכין אותי לדבר האמיתי
כשזה מגיע
אני כבר בעולם אחר
זועקת את שמך
מתחננת לכולך
ואתה מגמיר אותי ללא הפסקה

וטוב לי.

לפני 12 שנים. 18 במרץ 2012 בשעה 11:29

אריה סיון / אל תשאלי

לא בְּכִנוֹר הִמְתַּקְתִּי, אִם הִמְתַּקְתִּי, סוּרַיִך
כִּי אִם בְּעַצְמִי וּבְשָֹרִי שֶהִשְֹבִּיעוּ
רַעַב אֵיבָרַיִך.
אֲסִיר תַּאֲוָתֵך אֲנִי, סָמוּר אֶל שְעָרַיִך
אֲנִי כָּפְרֵך, אֲנִי
צֳרִי לְמַחְסוֹרַיִך.
בְּאֵיבָרַי הִתַּרְתִּי אָסוּרַיִך, וּבְפִי
יִלַדְתִּי בָּך קוֹלוֹת
שֶנֶאֶלְמוּ מִנְעוּרַיִך.
גַל נִפְעָם יָקוּם אֵלַי מִפֻּרְקָנֵך
אוֹפֵף אוֹתִי בְּרוֹך, מַמְתִּיק
אֶת מְרוֹרַיִך.


וכך פירש את השיר מנחם בן במדורו "בן חורג" (מעריב, 25 בפברואר 2005):
"ובכן, במה עוסק השיר הזה? ברור לגמרי: הוא עוסק בגבר המגמיר אישה באמצעות פיו, מה שקרוי "מין אוראלי" הוא מוציא ממנה קולות התלהטות מינית ("וּבְפִי יִלַדְתִּי בָּך קוֹלוֹת") – משמע, פעם היא לא ידעה לגמור או לא היה מי שיגמיר אותה. עכשיו, בפיו, הוא מצליח להגמיר אותה. וכך גם תחילת השיר: הוא ממתיק את כל מיני הסור שלה (סור הוא אותו ענף היוצא מתחת למקום ההרכבה בנטעים, וכאן במשמעות של דגדגן) והוא עושה זאת בכל גופו: "עצמי ובשרי / שהשביעו רעב איברייך". כן, היא היתה רעבה למין. בהמשך המשורר מונה את שבחי מגעו המיני איתה: הוא התיר את איסוריה הנפשיים ואת הטאבויים הגופניים שלה. הוא אסיר התאווה שלה (משמע, בין השאר היא אחזה בו בתאוותה) והוא מכסה אותה בכל גופו ("כופר" כאן גם במשמעות של כיסוי וגם במשמעות של שחרור, כי הוא משחרר אותה ואת תאוותה ומביא אותה לפורקנה, לשחרורה), והוא צרי למחסוריה, המרפא שלה".

לפני 12 שנים. 17 במרץ 2012 בשעה 15:30

למי להקשיב?
למי לעזאזל להקשיב?

לפני 12 שנים. 16 במרץ 2012 בשעה 14:09






רחוק מכאן.
לפני 12 שנים. 14 במרץ 2012 בשעה 17:02

הכי אני אוהבת דוגי

להרגיש אותו נצמד אלי מאחור
הזין שלו מחפש
ואז מוצא
ננעץ בי בחוזקה
נדחף בכוח
רוכב על גלי התשוקה
מגיר ממני מיצי אהבה
מהר יותר
חזק יותר
אני מרגישה אותו בגרון
תופס לי את השערות ומושך את הראש אחורה
מחטיף לי ספאנקים
האצבעות ננעצות בבשר הרך
הקצב גובר
כבר אין לי נשימה
אני מייללת
גומרת בשרשרת
ואז נופלת.

הכי אני אוהבת דוגי :)