שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מר-מתוק

חיים אחרים, וכל כך דומים...
לפני 11 שנים. 5 בדצמבר 2012 בשעה 17:41

 

הים שקט ואין גלים

 

ולפעמים

 

סערה

 

 

כמו עכשיו....

 

 

.

לפני 11 שנים. 3 בדצמבר 2012 בשעה 19:28

 

תראה לי כמה

 

התגעגעת אלי

 

;-)

לפני 11 שנים. 2 בדצמבר 2012 בשעה 15:13

 

שמסרב להתמלא...

 

 

 

לפני 11 שנים. 29 בנובמבר 2012 בשעה 8:00



...ויאללה בלאגן!!




...
לפני 11 שנים. 27 בנובמבר 2012 בשעה 15:59


כמו מטבע של שלושה שקלים



...
לפני 11 שנים. 23 בנובמבר 2012 בשעה 20:45

אני שומעת אתכם

מסתכלים עלי
לפני 11 שנים. 23 בנובמבר 2012 בשעה 4:29


(או שטן...)
לפני 12 שנים. 22 בנובמבר 2012 בשעה 18:45

 

תיזהרי מנרקומנים...

 

הם ישברו לך את הלב

ימכרו אותך למען עונג רגעי וחולף

ויישכחו אותך בשניה

 

אמא תמיד צודקת

(?)

לפני 12 שנים. 21 בנובמבר 2012 בשעה 10:04

מה שלא יבקשו

ולאן שלא יגיעו,

לא יכולים להיות שום דבר

חוץ מעצמם.
לפני 12 שנים. 17 בנובמבר 2012 בשעה 19:06

האם זה יותר מדי לצפות מאנשים להתעניין במה שאנחנו, תושבי גוש דן, עוברים בשלושת הימים האחרונים?
שלא תבינו לא נכון, ליבי ליבי עם תושבי הדרום אבל ממש אין קשר לסוגיה שאני מעלה פה עכשיו.
כתושבת גוש דן, הייתי מצפה מיקיריי (שאני, לפי הבנתי, יקירתם) להתעניין בשלומי, בתחושתי, בילדי ובכלל.
נכון הדבר ש"זר לא יבין זאת", אבל רבאק! שיחת "מה שלומך? איך את מתמודדת?"
זה מוגזם לצפות?


*מוקדש לך, לא באהבה. באכזבה.