בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מותק של אישה

לפני 11 שנים. 13 באוקטובר 2013 בשעה 20:14

עמדתי מול הדלת ותהיתי מה אני עושה שם, אך הסקרנות , הדחף, עשו את שלהם.

 נקשתי בדלת, רגע ענה לי קול מאחרי הדלת, "אני כבר פותחת", חשתי את פעימות ליבי מאיצות , מחשבה פתאומית חלפה בראשי , ברח!!!!.

 

אך היה מאוחר מדי, הדלת ניפתחה מעט, "קח" , יד ביצבצה מאחרי הדלת , הושיטה לי חתיכת בד לבן , "תצטרך לקשור עיניך, לא הצלחתי להחשיך הדירה."

 

חשתי מעט אוויל שהכנסתי עצמי למצב זה, פגישה עם אישה לא מוכרת, שלא ידעה להתמודד עם פגישות, כי חששה שתברח ברגע האחרון.

 

 

באותו שבריר של זמן חלף הכל לנגד עיניי , ההתחלה ואיך הגעתי עד לכאן, אך היה מאוחר מדי,

הושטתי ידי ולקחתי את הבד, קשרתי על עיניי וצעדתי לתוך הדירה בחשיכה , כמעט חשיכה..

 

היא אמרה לי:" רק רגע, אני לא רואה כלום,גם אני קשרתי כסוי לעיניי" ,

אני לא מאמינה, החלה להתייפח , כאילו קלטה את מה שהתלווה לפגישה המוזרה הזו,

הבחנתי כי בחרדה עמוקה היא לפי התייפחותה....

גיששתי בידיי קדימה ואחזתי בה, היא היתה מעט שפופה.

מבעד לכסוי , שהיה קשור על עיניי , אך מעל משקפיי יכולתי לראות  מעט כלפי מטה, הבחנתי

בגוף שזוף , אישה לבושה בבגד גוף לבן, ....בגד גוף עם מחשוף וי שהראה את השביל בין שדיה..

 

נעשיתי מעט מרוגש..אך שלטתי בעצמי.

היא הוסיפה והתייפחה חרישית ואמרה "אני לא מאמינה"....אחזתי בה בזרועותיי וחיבקתי אותה...."תירגעי " אמרתי לה , הכל בסדר, עזרתי לה להתרומם שכן היא היתה בתנוחה של כריעה לריצפה..התרוממה ולתחושת ידיי אכן נעמדה מולי.

"חכה", אמרה, אנעל את הדלת..

היא סובבה את המפתח במנעול , וידעתי שאין דרך חזרה.

 

הושיטה לי יד ואמרה , רצית להתקלח, נכון?, הובילה אותי בדירה לכיוון המיקלחת, הדבר האחרון שרציתי לעשות היה להיתקלח, אך מאוד הציקה לי השלפוחית שלחצה ...

לא אמרתי מילה ונכנסתי לחדר השירותים, הצלחתי לראות את האסלה, ושמעתי אותה אומרת מאחריי, אני מחכה לך בחדר, בחוסר סבלנות סיימתי את מה שהיה עליי לעשות שם, הורדתי את המים.

יצאתי לפרוזדור, הצלחתי לראות כלפי מטה, ולפי קול הדלת ששמעתי נסגרת הלכתי לסוף הפרוזדור..

הדלת היתה  חצי סגורה, דחפתי את הדלת פנימה , לפותחה וחשתי כי מישהו מאחריה, הצלחתי להתגנב פנימה תודות למבנה גופי הרזה.

גיששתי באפילה, החדר היה חשוך לחלוטין.

 

היא היתה שם מאחרי הדלת ,כורעת על הריצפה , מתייפחת ואומרת, אני לא מאמינה.....,

חשתי כי מבוהלת היא והושטתי לה יד , תפסתי בידה והיא התרוממה אט אט מעלה...

חיבקתיה בידייי וביקשתי כי תירגע.

 

 

הכל החל בשיחה מאוד לא מכוונת, עימה באחד מחדרי הצאט.

סיפרה לי כי יש לה בעיה להיפגש עם גברים, כששאלתי , מדוע, אמרה כי חוותה התעללות מינית בהיותה חיילת בעת שירדה באחת הטרמפיאדות בכביש החוף..העניין לא טופל, לעגו לה, זה היה לפני כשלושים שנים,

 

אחר כך נישאה לאיש שהיכה אותה , עד שיום אחד אזרה אומץ, לקחה את ביתה בת הארבע ונימלטה ממנו.

 

את כל השנים שחלפו השקיעה בטיפול בביתה , ובפרנסת שתיהן, מאותו איש מכה התגרשה, וגם היתה עסוקה בהחלפת דירות כי הבטיח לה כי ידו תשיגה יום אחד.

וכך נהיתה עסוקה בהימלטות בלתי פוסקת ובמאבק על הקיום .

 

במקביל לעבודתה כפקידה באיזו חברה , הוציאה רשיון נהיגה לרכב ציבורי והצליחה לקבל משרה חלקית של נהגת אוטובוס, בה עסקה לאחר סיום עבודתה במשרד עד לשעות הערב המאוחרות.

 

כל חלפו השנים, נפשה יצאה לפגוש באיש שיאהב אותה , אך פחדיה מנעו ממנה להגיע לאותה פגישה , כל אימת שגבר התקרב אליה מצאה תירוץ לסרב.

 

בלילות כשגבר עליה בדידותה , התלבשה בחצאית מיני קצרה ועקבים נסעה לה מעיר מגוריה צפונה על כביש החוף ולעיתים עצרה את הרכב בצידי הכביש , פתחה מכסה מנוע בחשיכת ליל ונעמדה ליד בתיקווה שיופיע איזה גבר ואולי יציע לה לבוא עימו, או אפילו יקח אותה בכוח.

 

אך כל פעם שזה היה קרוב מאוד, מילמלה , תודה לא, החבר שלי כאן , הלך להביא דלק, תכף ישוב.

וכך חזרה לה לפנות בוקר לביתה עייפה וכועסת על עצמה כי לא הצליחה .

 

יום אחד , הכירה נהג חדש שבא לעבוד בחברה, הוא היה חמוד ומבין, ובהפסקות ישבו בקפטריה שבתחנה, פיטפטו , צחקו והיה להם נחמד.

לאחר כחודש הוא החל להציק לה שאוליי יצאו יחד, אמר שרוצה לבקרה, אוליי יכול לעזור.

הוא מצא חן בעיניה, לבסוף החליטה שיהיה מה שיהיה.

הזמינה אותו לביתה ביום בו ביתה היתה מחוץ לבית.

לקראת אותו התכוננה, בישלה מאכלים, קנתה כיבוד והיתה לה הרגשה שהינה זה הולך לקרות.

 

אותו יום היה היום החופשי שלה , קבעו להיפגש בשבע..בשעה ארבע צילצל הטלפון והיה על הקו מישהו עם מבטא ערבי

גברת מלכה? הוא שאל....כן, ענתה לו....

 

תיראי , אמר לה , אני לא יודע איך לומר לך,זה אני כרים מהתחנה ,

את קבעת היום פגישה עם יוסי שעובד בקו 13?.

 

היא לא ענתה.... ליבה בישר לה דבר לא טוב...

אני לא רוצה להתערב , אבל יוסי התערב היום עם כל הנהגים בתחנה שהוא משכיב אותך היום בערב, אף אחד לא האמין לו, הוא התערב על 100 לירות עם כל אחד שזה מה שיקרה...

היא טרקה את הטלפון...הכל התנפץ לה ברגע..

 

 

הבטחתי לך שהכל יהיה בסדר , אין לך מה לחשוש ממני....כך אמרתי לה....לרגע חשבתי, בשביל מה הייתי צריך את זה , ללמד אותה שהיא כן יכולה לפגוש גבר, זו היתה ההצעה שלי להיפגש בחשיכה

שיהיה לה קל עם החרדה של הפגישה..

 

בואי , תשבי, יהיה לך קל יותר, היא היתה בוכיה מחרדה ומתח..

היא הוליכה אותי למיטה, נתקלתי בחפצים על הריצפה, נעליים....

 

ישבנו על המיטה , ליטפתי את שערה.

 

שאלה אותי , אתה לא פוחד?.

עניתי שלא, השתרעתי על גבי על גבי המיטה, היתה נוחה מאוד.

היא הושיטה יד לפני ואמרה" ממ....יש לך משקפיים, שפם, ידה המשיכה על חזי, שיער, דווקא זה מוצא חן בעיניי.

לרגע הייתי נבוך, אולי את חפצה בעסוי?,שאלתי, אני אעשה לך שתירגעי,

כן, היא ענתה, אבל בלי לראות.

חכה כאן, אביא איזה שמן מתאים, אמרה.

יצאה מהחדר, מחשבות משונות עברו בראשי, אוליי היא לא לבד בדירה ואוליי יש כאן איזה גבר, וטמנה לי פח...

שמעתי רחש מכיוון הכניסה...

היא גיששה לעברי, קח , הושיטה לי בקבוק של שמן...

 

היא השתרעה על המיטה ופשטה את בגד הגוף, נישארה בתחתונים..

לקחתי מן השמן ושפכתי לתוך כף ידי..

עיסיתי אותה לאורך כל גופה רגליה, הגב, שם היא ביקשה שאהיה זהיר, בגלל הניתוח שעברה בגב.

כך עשיתי כרבע שעה.

 

 מה אתה אומר שנוריד את כסוי העיניים?, שאלה.

לי לא איכפת עניתי.

אתה יודע, אז רק אתה תוריד ותאמר לי איך אני נראית לדעתך.

הסכמתי, הורדתי, ובאפלולית החדר הבחנתי באישה מאוד נאה, חלקה למדי, כך גם ידעתי קודם ,מהעסוי.

שאני אוריד את הכסוי ? שאלה, עשי כרצונך , עניתי.

 

לא, אני מעדיפה כך ,ענתה.

 

עד אשר חשתי כי היא חושקת בי...ומבלי אומר הנחתי ראשי בינות רגליה וטעמתי אותה....הכל הלך מהר והיא איבדה שליטה, והחלה לעשות גם לי כך, זה כבר היה מעל ומעבר עבורי והרגשתי כיצד איני יכול יותר..להחזיק מעמד.

לאחר מכן הביאה , נייר טישו עבורי.

 

אני אוריד, אמרה לי , יהיה מה שיהיה,.

הורידה את הכסוי ואמרה : ואו, כמה שאתה חתיך......

הסמקתי, מעולם לא ראיתי עצמי כחתיך.

הושיטה לי יד ואמרה, בוא לסלון....

 

 

הכינה לי קפה..ישבנו כך...

אחכ אמרה, תקשיב , אני חייבת ללכת להוריי , אימי צריכה את עזרתי, היא חולה מאוד , במיטה..

כבר?, אמרתי לה.....עוד לא הכרנו...ויש לנו עוד מה לסיים.

 

לא, היום כבר לא, ענתה.

למחרת כששוחחתי עימה, שאלתי, מתיי ניפגש שוב,

חמוד אמרה לי, אנו לא נוכל להיפגש , כי לא אוכל לקחתך מאישתך, אני התאהבתי בך..

 

מאז ועד היום לא ראיתיה יותר


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י