הסלון של מדאם פולן

כשפתחתי את הכרטיס שלי בכלוב, הייתי משוכנעת שזה יהיה יחסית פשוט. ראיתי כעשרה ניקים של נשלטים, מתוכם חצי לא התאימו, הנחתי שאולי כמה מהם לא יפנו, ושהמלאכה שלי תהיה קלה. טעיתי. אני לא אוהבת לטעות.
אבל משפע הפניות קיבלתי תמונה יפה ומענינת על התפנית שלקח עולם השליטה הוירטואלי בזמן שלא עקבתי אחריו.

נשלט הוא לא סמרטוט, כפי שנשלטת היא לא זונה. הצורך ללקק את מגפיי יכול להתפש כנלעג בעולם הגדול, אבל לא כאן. זהו לא המקום לבקר את צרכיו ורצונותיו של אדם, יהיו אשר יהיו. זהו לא המקום לפחד להביע את עצמך, לשאול, להתפתח, להתנסות. הנשלטים הלא מנוסים שפנו אליי פנו בחשש. ניכר היה שרובם נכוו לא פעם במסעם להגשים את חלומם להיות נשלטים.

דברים השאירו אותי מופתעת. מספר נשלטים שאלו אותי מה הכוונה ל"אולד סקול". אף אחד לא ידע מהו השאלון, (ניתן למצוא חלקים בלינק הבא:
(http://www.cepemo.com/checklist.html)
הרגשתי פתאום זקנה בהרבה מ30 שנותיי...

רציתי לכתוב פה כמה מילים על נשלטים שמביישים את הפירמה, אבל זה לא נכון. אין סיבה לתת לקומץ באמת קטנטן את הבמה הראויה. במקום זה אכתוב על כמה נשלטים שפנו אליי, והדגימו בפניותיהם את החינוך הטוב והרמה הגבוהה של המלכות שזכו לשרת. פניות מנומסות, מפורטות, מכבדות, נעימות וכנות. דוגמה ומופת של גברים שיודעים את מקומם בעולם השליטה ללא ויתור מוחלט על אישיותם, על מהותם כאנשים, תענוג.
היה ברור שלמרות התלונות הבלתי פוסקות על מלכות בתשלום, על מלכות לא מתאימות, ועל הבדידות, יש כאן עדיין מבחר איכותי של שליטה נשית, למרות כל השיט שמסביב. נעים לי לכתוב פוסט הערכה לאחיותיי על ההשקעה שהעניקו לנבחרים, אני יודעת באיזה מאמץ העניין כרוך, וכמה מחשבה עומדת מאחורי נשלט שכזה, שלעולם לא ישכח את החינוך והאילוף שזכה לו.
משמח.