בתשובה לשאלה כזאת או אחרת, התשובה היתה "אני מפחד לטעות"
מבחינתי יש שני סוגים של "טעות". האחת היא טעות שנובעת מחוסר תשומת לב, מחסור באזניים פעילות, טעות כזאת מתפרשת כזלזול בדרך כלל, ושכרה בצידה. הוראות ברורות ניתנות מסיבה מסוימת.
הסוג השני של "טעות" משתייך לפרשנות מוטעית של הוראה מעורפלת, ובסוג זה של טעות לא צריך להיות פחד, רק רצון ללמוד.
אם נתתי הוראה מעורפלת, או הנחיה שיש בה מקום לאינדיבידואליות, אולי אני רוצה לראות אותך מתמודד? מבקשת לבחון את היצירתיות המחשבתית שלך, את היכולת שלך לפתור בעיות, את העוצמה הפנימית שאתה מגייס?
אולי אני רוצה לראות אותך טועה?
מדוע לגזול ממני את ההנאה שבלראות אותך מתפתל, או מתבלבל, מתאמץ בשביל להצליח או להכשל, מתאמץ בשבילי?
הטעות היחידה במצב כזה היא חוסר מעש, כניעה לפחד שלך ולא לרצון שלי.
תטעה. מותר לך. אחרת איך תלמד?
חג שמח לכולם.
לפני 12 שנים. 4 באפריל 2012 בשעה 12:02
