שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון
לפני 9 שנים. יום ראשון, 25 בדצמבר 2016 בשעה 17:14
לפני 9 שנים. יום שני, 17 באוקטובר 2016 בשעה 18:10

הכניסיני...

והיי לי...

ויהי...

לפני 10 שנים. יום ראשון, 11 באוקטובר 2015 בשעה 16:14

still is......

 

 

 

 

I smoke because I'm hoping for an early death 

and I need to cling to something 

לפני 10 שנים. יום חמישי, 20 באוגוסט 2015 בשעה 14:37

לגבר אמיתי , שתי תשוקות :

משחק וסכנה .

על כך בוחר הוא באישה , 

כמסוכן שבצעצועים ....

 

 

 

 

לפני 10 שנים. יום ראשון, 26 ביולי 2015 בשעה 12:43
לפני 10 שנים. יום שני, 20 ביולי 2015 בשעה 15:18
לפני 10 שנים. יום רביעי, 24 ביוני 2015 בשעה 15:35
לפני 12 שנים. יום רביעי, 8 בינואר 2014 בשעה 17:45
לפני 12 שנים. יום רביעי, 8 בינואר 2014 בשעה 4:47

נכנסת בתקווה לראות אותך, 

אתה כאן 

אני נאלמת דום 

רק ריק בראש 

ככ הרבה להגיד אבל תכלס

שום דבר שלא נאמר כבר 

בחיוך נזכרת באותם ימי שישי הזוהרים 

שתיים בלילה , אחרי  סבב ברים  , 

בלי נעליים על רוטשילד , 

שיכורה , שמחה , חסרה שולחת לך הודעה 

 

לפני 12 שנים. יום רביעי, 1 בינואר 2014 בשעה 18:11

זוכר את הפעם ההיא שהיינו אצלי בדירה 

די בהתחלה השתשענו עם סטירות ואז 

הייתה הסטירה ההיא . זו הייתה עוצמה בכל כחה 

יצא ממך צעקה הכי כנה ואמיתית בעולם . 

משהו שם נרעד , יש מין רגע כזה אחרי הסטירה 

נשימה אחת של הבנה . שניה אחת לפני שהראש  מבין את הכאב 

הגוף נדרך לו , נכנע לו , מקבל אותו 

מה משאתה חושב שאתה מרגיש עוד לפני שאתה מרגיש את זה 

זה הרגע הכי טהור ...

 

אין ספור רגעים אחרייי

 

 

בוהה , ממשיכה לבהות  , גם אחרי הקריאה ה138

עדיין בוהה במילים . מבינה את כולן . כל אחת בפניה עצמה 

חלקן אפילו מתחברות למשפטים שלמים . 

אבל עדיין לא ממש מבינה ... 

פתאום נורא בא לי לחשוב שלא הובנתי כהלכה 

אחרת איך אבין ?! 

אך לאט לאט בלב כבד מתגנב לו השד הקטן 

שמתחיל לכרסם את הנשמה מבפנים . 

הרי גם אם לא הובנתי כהלכה אין לי להיות מופתעת או מהוררת 

מין התגובה כי היא לא רלוונטית . כי לא הובנתי 

אך מנגד מה אם הובנתי נכון , אם היה ברור לכל

שזו דרכי לקחת אחריות על החלטותיי ולכבד את מה שביקשת( נאה דורש , נאה מקיים .) 

אך עדיין זו דרכי הקטנה להגיד היי , הרי לך פנטזיה סקסית קטנה

שאוצרת התוכה ככ הרבה יותר

 אולי זה לא במקום , או פשוט לא הובן נכון 

אך זו אחריותי לקבל את זה כך . 

 

וכמה אחר אותה הסטירה  אני מבינה שצריך לתת לגוף וללב כמה רגעים של לעכל

 של להבין מה קרה פה , ואחרי ההבנה הזו או שעושים bdsm באהבה או לא עושים בכלל 😄 

רגע של חיוך מותר לנו :)))