לפני 5 שנים. 27 במרץ 2019 בשעה 14:40
לו רק יכולתי לשדר לך את אוסף התחושות שלי , את הרגשת הריחוף , שברי מילים ופנטזיות אחרי השיחות של אתמול , זכרונות של מגע רגעי .
את הגוף הגדול שלך מתחפר בי כמו ילד שמנסה לברוח מעצמו ומפחדיו . איך ליטפת את פניי כשאני מהדקת את האחיזה על הביצים שלך , את המבט שלך אל מול החיוך שלי כשאתה מספר לי את הפנטזיות הכי כמוסות שלך , את הדברים שלא העזת להרגיש , את הדברים שלא האמנת שתרצה או תבקש והנה אתה פה על הברכיים מולי , ראשך בין רגליי ידייך מנסות להקיף את כל כולי ...
ואני רק מביטה מהצד , עלייך , עלינו .
זוכרת את ההלם שלך מהפעם הראשונה שנפגשנו , הרגע הזה שראית את החיוך שלי , הנשיקה הראשונה , כבר אז ידעת שתעשה הכל כדי להיות שלי ....