אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁבָּהֶן בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִין, שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ. כָּל הַכֵּלִים טְעוּנִין טְבִילָה. וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת וְחוֹלוֹת (רוקדות) בַּכְּרָמִים...
מאז "התקדמנו" ולקחנו את זה לכיוונים שאנחנו רוצים,
אולי כאלו שנוחים לנו.
לבן זה כבר מזמן לא אין.
אנחנו לא צריכים יום מיוחד כדיי לאהוב
לפגוע בשם האהבה
להפגע.
לעשות דברים שבחיים לא האמנו שנעשה.
לעצור, להסתכל רגע במראה ולשאול את עצמך
זה אני?
זאת לא אני.
לבסוף לא להחליט מי אני.
לחשוב שיודעים מי הוא.
יש כאלו שבורכו ויודעים תמיד מי מולם
או שזאת הצגה.
לפעמים זה תופס אותנו בפינה בלי שאנחנו מוכנים.
מגלים משהו אחר שטוב לנו
מעריכים משהו שיש לנו.
טו באב 2012
תהיו טובים
http://www.youtube.com/watch?v=uelHwf8o7_U
לפני 11 שנים. 2 באוגוסט 2012 בשעה 8:38
