לפני 10 שנים. 6 באוגוסט 2013 בשעה 17:31
יום של ילדים
עוד 20 יום לסוף החופש הגדול, רוב הזמן מסתדרת/מסתדרים עם החופש.
יש נק' שבירה אבל הן פחות מהעבר,
למרות שיש ימים שבא לי לחזור למיטה ואני מקטרת לו בלי הפסקה.
בין לבין הם כאלו נותנים בחזרה.
חושבת שכל האהבה הזאת שווה הכל!
ראיתי משהו שקצת זעזע אותי (אבל לא מתפלאת כי מכירה את הכותבת) שקשור לילדים
מתארת לעצמי שזה בגלל שהיא חיה בעולם נרקסיסטי ואגואיסטי של "עונג" עצמי.
מסתכלת על הפרצוף שלהם כשהם מנשנשים ואומרים לי "אמא אני אוהב"
יודעת שלא הייתי מחליפה את זה בעד שום הון שבעולם
הייתי.. היינו עוברים הכל שוב. מההתחלה
עם כל הקשיים שבדרך. עם כל הלהפוך עולם.
החיבוק הזה, הנישוק
הרגע שהם פותחים עיניים בבוקר ורצים ישר לכיוון שלך
רק זה שווה את כל העולם
על החתום
אמא מאוהבת (למרות ועם הקשיים)
