זהו.. יום שני של להתעורר בארץ, אחריי 5 ימים פראג שנגמרו לנו מהר מידי.
שישי האחרון הצוות המהמם שלי היה במסיבה בלעדיי , נהדרים ומצויינים הם :)
כמעט 3 חודשים הכרטיסים חיכו יפה במייל ואנחנו בציפיה.
אני חושבת שהדבר שהכי קשה היה להיות בלי הילדים אבל הם נהנו מזמן סבא/סבתא מרוכז.
נראה לי שאם השפה הייתה קלה יותר מחר היינו אורזים אותם לתמיד לשם.(טוב נו לפחות לשנה)
זה מתחיל באוויר הנקי ובחוסר מועקה שבאוויר.
ממשיך בנימוס מסביב (החל מאף אחד לא נותן לך להמתין דקה במעבר חציה וכלה בבילוי מועדונים)
הכל כזה נקי ומסודר ומחייך
היה הכל מהכל והמון.. תקתוק מטורף שכזה, אני חושבת ששתינו יותר אלכוהול שם מאשר שנה בארץ
בירה עולה שם בסביבות 6 שח וגם הויסקי של הביוקר ממש זול אז לא לשתות? :)
ימים ולילות שהתנהלו בין נופים קסומים והליכות אינסופיות (ככה זה נראה לי -העצלנית) לבין פאבים ,מוזיקה ומסיבות..
פלא שרצינו להשאר שם?
http://www.thecage.co.il/coppermine/displayimage.php?album=390&pos=32
נשאר חיוך וזכרונות מתועדים בתמונות. חשק של טיול חו"ל שוב ומהר!
ירידה מהמטוס ואז חיבוק וקפיצות של הקטן/גדול שלנו עשה את זה הרבה יותר מחייך וקל.
ארץ שלנו שחוגגת אוטוטו יומולדת מתי תסבירי פנייך לנו?
אוטוטו סופ"ש!
תהיו טובים
דיווה שעדיין מחייכת ברוגע
}{
