יום ראשון של הכרות עם כיתה א' .אני יותר מפחדת ממנו.
הגור שלנו בולט עם השיער הצהוב והעיניים הכחולות. המורה ישר קלטה את השם
הוא בטוח שתכף יפגש עם ילדים מהגן למרות שהסברתי לו שרוב הילדים לא יהיו איתו.
נכנסנו לכיתה, כמה ילדות בוכות ונצמדות לאמא שלהן.
הוא אומר בבטחון לאיזה אמא "אל תדאגי הכל יהיה בסדר" (אני עדיין לא בוכה)
ראינו ילד אחד מהגן (אומרת בלב "תודה אלוהים")
המורה מוציאה אותנו החוצה, אני עושה לה עיניים ומשכנעת אותה שתתן לי לעזור .
זה עבד!! קיבלתי עוד חצי שעה בפנים, עוזרת לילדים להדביק תמונות עם שמות
בסוף אין ברירה ויוצאת (אבל ישלי נקודות אצל המורה + התנדבתי להביא כדוריי שוקולד לשלישי)
אמהות היסטריות בחוץ, אני מחייכת בבטחה ומסבירה להן על הטקס בשלישי + לבוא בחולצה לבנה.
(ישלנו ילד עולה לכיתה ד' אז "משופשפת")
****************************************
מה שת'כלס הולך בלב כרגע זה :
למה הכיתה של "הגדול" לא ליד הכיתה של הגור?
למה השלט של השירותים של בנים/בנות לא בולט?
למה רוב הבנות שם נראות ענקיות וגם הבנים? (להתחיל לפטם בדייסה ??)
הוא רק בן 6 וחודשיים, איך אני יכולה לשלוח אותו למערכת החינוך האכזרית הזאת??
תזכורת לעצמי : להראות לו איפה הכיתה של "הגדול" במידה ויצטרך/ להזכיר לגדול לבדוק מה קורה איתו
מה יהיה אם הוא יהיה עייף פתאום?
רעב פתאום באמצע השיעור? גמככה הוא ממש רזה, לא יתנו לו לאכול :(
טוב שהם סיימו כי המחשבות מאחוריי החיוך לשאר האמהות גדלו וגדלו.
הוא קפץ עליי עם חיבוקי ושוקולד שקיבלו וכולו אושר גדול.
צילום לאבא, צילום לסבתות ויוצאים.
סיימנו בסופר בקניית פלפלים בצבעים כי הוא רוצה המון ירקות להפסקות + מגבת ספיידמן לנגב ילדים
מזמן לא קרה שלא רציתי שחופש יסתיים
היום ישיבות הורים.
יאללה אוויר ומתחילים שנה חדשה.
מורה חדשה לגור הגדול
כיתה א לקטן
אלוהים רק שמור לנו עליהם שיהיה להם טוב!
{} שבוע טוב
אמא בחרדה (טוב שיש אבא מרגיע)
