אתמול הלכנו למסיבת יום הולדת פרטית של אחת שאוהבים
הבייביסיטר הייתה לחוצה והצלחנו למשוך אותה לעוד שעתיים.
החלטנו לזרום לדאנג'ן עם חברים (ת'כלס אין כמו בבית)
בין התפאורה המהממת לבין כל החברים פתאום ראיתי אותה מאחורה
מדברת עם האיש שלי,
לא זיהיתי בהתחלה.
לא הבנתי עם מי הוא ומדבר ובכזאת קרבה
אחריי כמה דק' היא זזה אחורה וראיתי אותה.
מודה, הלב שלי דפק בפראות שכזאת
היא פנתה אליי ושאלה אם יש לי אש (או משהו כזה)
ואני שאלתי אם היא לא מזהה אותי, היא לא זיהתה אותי
לא התראינו איזה 3 שנים נראה לי, לא יכולה לאמר שזה זבוב שהפך לפיל אבל לחלוטין לוקחת על זה אשמה
(אני לא אדם שקל לו בכלל לקחת אשמה אבל חלק מהתהליכים שלי בחיים)
לא מאמינה בצירופי מקרים שכאלו,
היא לא הייתה במועדון שנים, אנחנו לא היינו אמורים להיות שם.
(השבוע ישבתי במקום הקבוע שלה ושלי ובדיוק חשבתי עליה שזה הזוי)
מפה לשם חיבוק (או עשרים)
וכבר מתרגשת לראות לה שבוע הבא
אופפפפ אני כזאת נקבה לפעמים :)
מנושא לנושא.. עוד 4 שעות מתראים
חצות בדאנג'ן הפקה מהממת של הקינקיליין סלון
בואו יהיה כיף
