לפנק-לפנק-לפנק...

רוצה להיקשר אליך,

רוצה לרבוץ במלונה בביתך,

רוצה להיות בתוך הכלוב.

אני אמתין לך בצייתנות,

העונג שלך בראש מעייני.

לרדת על ברכיי,

ללקק את כף רגלה הענוגה,

אחרי יום עבודתה,

לענג אותה, להתענג.

חש איך היא מסתכלת עלי, על מעשיי,

על כניעתי, היא כה ניהנית לה,

זר היה רואה זאת,

לא היה מבין (אלא אם הוא גם 'כזה').

זה כה משפיל,

כמה משפיל...ככה מעורר

אחד הימים הללו,

שחש עייפות,

פיזית ומנטלית.

ימים שהכוח הפנימי אינו מספיק להרים עצמי,

חייב משהו חיצוני,

חייב אותך עימי, לצידי, מעלי...(את כמובן תבחרי את הסדר הנכון)

"רק על עצמי לספר ידעתי",

ואצלי, הקשר מתחיל במשיכה,

ו- בראש,

והקטע הפיזי הוא פחות חשוב עבורי,

אולי זו הפסגה,

כאשר אני מחפש קשר אמיתי,

קשר של חיבור בראש, בנפש,

ולאו דווקא את "תאוות הבשרים". 

אחרי שראיתי אותה,

את מבטה,

שמעתי קולה,

אבל עבורה הייתי שקוף,

מבטה רק חלף דרכי,

וקולה לא יועד עבורי,

ובכל זאת יצרה אצלי ריגוש מלכותי.

בתור נשלט, האם יש לך רצונות ?

בוודאי,

לרצות את הגבירה, אשר אני שלה.

זו תחושה כה חזקה וממכרת,

שאני נתון למרותה של הגברת.

מפיק הנאה כה רבה,

לשמש אותה, בכל צורה.

האם כל ההזויים "מגיעים" רק אלי ?

בשבוע האחרון,

אחת/ד פונה אלי באדומה,

נראה מבטיח, מנסה לחזור - לא ניתן ל"פרופיל לא קיים",

בהמשך, כינוי של זוג פונה אלי,

אני מבהיר שזה מאוד מחמיא לי,

אך לא בענין של זוג,

כועס/ת עלי, אתה חושב שלא קראתי הבלוג שלך ולא הבנתי.

עונה בנימוס, לא יודע מה הבנת,

אני אוהב להבהיר, שלא תהיינה אי הבנות,

ממשיכים להתכתב,

מנסה להבין מי מתכתב עימי,

והצד השני, כבר מציעה להיפגש אתמול,

מסביר שרוצה לדעת במי מדובר וממילא שבת אחה"צ איני יכול,

לפתע רואה ש...ניחשתם נכון, הפך ל- "פרופיל לא קיים".

הזויים, אנא אל תפנו אלי,

חפשו לכם חיים.

לא נואש עד כדי כך...

פונות אלי, לא אחת,

ומפרגנות לי,

איזה יופי אתה כותב,

נראה שאתה אכן איכותי ו- רגיש,

ואז בא הפאנץ'..."רק חבל שאתה נשוי"...

מה אני אמור לענות על כך ?!

מצד שני, אולי זה בכלל מזל ? 

יש את אלו שבמבט, במילה,

ישר אני חש שיש להן את זה.

אוהב להתבונן בהן,

להיות בקרבתן,

לחוש את חוזקן.

אולי אחת מהן כאן

מבחינתי,

זה קשר,

מעבר לפגישות,

קשר צמוד,

רצוף ורציף,

ששני הצדדים רוצים ונהנים,

זה אך טבעי שיווצרו כאלו קשרים.