לפנק-לפנק-לפנק...

כן, אני נשלט,

אוהב לציית, אוהב לשרת,

שם צרכי הגבירה מעל צרכיי שלי !

ומה אני סה"כ מבקש,

שלא לומר מתחנן אליך הגבירה,

רק הבנה, הכלה, קבלה,

שחש זאת,

אני כנוע ונרצע יותר מכלב מאולף...

לילה ללא שינה,

לא ישנתי במיטתי,

מחשבות, תהיות,

וכולן עליך,

הייתי רוצה להכנס למוחך,

לדעת את הלך מחשבתך,

וכל זאת אך ורק שאדע,

מה עושה לך "את זה",

מה עושה לך טוב,

לא אמצא מנוחה,

עד שלא אדע,

לכוון עצמי עבורה.

הצרכים שלך הם ציווי עבורי,

הכמיהות שלך, הופכות לשלי.

ההנאה שלך,

היא הנאתי.

אני שלך בכל מאודי,

כזה אני.

בטוב,

המטרה שלי שיהיה לך טוב,

שתחושי נעים,

ואני,

אהיה רק עבורך,

רק למענך,

זו זכות גדולה,

להיות לשימושך.

הסשן טומן בחובו הרבה "פאשן",

אבל הוא ממש לא חזות הכל.

שהרי בקשר אמיתי בין השולטת לנשלט,

השליטה האמיתית,

היא ה"שליטה מרחוק".

כאשר לא נפגשים,

אך הנשלט עדיין בוחר לציית, להיות זמין (להודעות, משימות), למלא הוראות.

לגישתי, זו השליטה האמיתית, ואין בילתה.

אני רוצה להגיע לרמת הרמוניה כזו,

שאדע לקרוא אותך,

שאדע מה בא לך,

עוד לפני שתורי לי.

מן אינטימיות שכזו,

שאת נמצאת בראש מעייני,

חודרת לחיי,

ואני, כה נהנה,

להיות עזר כנגדך.

החכמה היא לשים צרכי בצד,

ולשים את צרכיך במרכז.

אך זו לא ממש חכמה,

זו הגישה...שלי.

יצא לי לראותה אתמול,

אישה נאה מאוד,

חטובה ביותר,

גינס צמוד, סנדלי עקב סקסיות,

ואני השפלתי מבטי לבחון כפות רגליה.

כפות נאות, במידה ה"נכונה",

מבנה יפה, לאק נאה.

וחשבתי לעצמי - 

כאשר היא מורחת את הלאק,

או שמורחים לה,

האם היא מדמינת מישהו הסוגד לה,

המנשק את בהונותיה ?

מענין

כמה שזה מרגש, מגרה, מרטיט,

צורה ואופן דיבור.

הצורה, האופן, הסגנון, העוצמה, האינטונציה של הדיבור,

כאשר הוא זה מהגבירה,

עושה את כל ההבדל.

וזה עוד לפני שפגשתי מבטה,

אותה.

שוגה בדימיונות 

אני שונא מלח,

מעולם לא יצא שהמלחתי מאכל כלשהו,

אבל, את זיעתך המלוחה אשמח ללקק,

החל מכפות רגלייך,

ועבור דרך כל גופך הענוג,

כל נקבייך,

צריך רק למצוא אותך.