בהמשך לפוסט הקודם שלי, ובכלל...
אני מקנא בכל אותם אלו שמידי פעם באים ומציצים,
פעם בכמה ימים, אולי אף שבועות,
מראים כאן את עצמם.
מקנא בהם שעבורם זה מעין תבלין,
אולי אף פחות מכך,
מעין ארוחת גורמה נדירה,
מידי פעם "חשים" לחוות זאת,
לקרוא חוויות של אחרים,
ומיד אח"כ חוזרים לשגרת החיים...
מקנא בכם...
אצלי זה "הלחם והחמאה",
אצלי זה האויר לנשימה...