צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לפנק-לפנק-לפנק...

בלוג שבו אני מתאר הגיגיי האישיים.
מוזמנים/ות להגיב.
לפני 8 שנים. 4 באוקטובר 2016 בשעה 8:20

בהמשך לפוסט הקודם שלי, ובכלל...

 

אני מקנא בכל אותם אלו שמידי פעם באים ומציצים,

פעם בכמה ימים, אולי אף שבועות,

מראים כאן את עצמם.

מקנא בהם שעבורם זה מעין תבלין,

אולי אף פחות מכך,

מעין ארוחת גורמה נדירה,

מידי פעם "חשים" לחוות זאת,

לקרוא חוויות של אחרים,

ומיד אח"כ חוזרים לשגרת החיים...

מקנא בכם...

אצלי זה "הלחם והחמאה",

אצלי זה האויר לנשימה...

לפני 8 שנים. 4 באוקטובר 2016 בשעה 6:37

אני נע ונד במנעד,

בין היותי נראה, מתנהג ואף חושב כ- שולט,

לבין כמיהתי להיות נשלט.

את אישתי "בחרתי" כי ראיתי בה אישה חזקה, אסרטיבית,

שתוכל, ולה אתן לשלוט עלי.

אז אכן התברר כי היא מאוד חזקה ואסרטיבית,

אבל, לא בעלת יכולות וכוחות, אולי אף רצונות - לשלוט עלי,

ואם וכאשר היא "מסשנת" אותי,

זה כי אני רוצה, זה לא ממש בא ממנה.

אין לה צורך שכזה.

היא דיי נשלטת מולי,

ואף אמרה שניהנית שאני שולט עליה.

ואני מהרהר, גם עימה,

איזה כייף היה אם היתה לנו גבירה מעלינו,

שהיתה שולטת על שנינו...

לפני 8 שנים. 3 באוקטובר 2016 בשעה 18:55

היא היתה גאה בתמונות שהעלתי היום בפוסט הקודם...

 

יושב לוגם מכוס היין, יין מרלו,

חושב על מה שהיה,

מדמיין מה שיהיה,

נזכר בה,

כמה היא רצתה בי,

אהבה אותי, אהבה לשלוט עלי ובי...אהבה,

רצתה להיות זוגתי,

הציעה ששנינו נתגרש ונתאחד...

מהרבה סיבות, לא יכולתי להסכים,

היה לה ראש מטריף,

הציעה שנעשה חתך בגופנו,

ונאחד את דמנו...

לצערי, זה לא יצא לפועל,

וכעת אני מתבונן על היין האדום,

ומצטער...

שנה טובה (א)נשים...

 

* וכעת יש "50 גוונים של אפור" בטלויזיה...סרט כה רדוד...

 

לפני 8 שנים. 2 באוקטובר 2016 בשעה 16:05

זהו, לפי ההודעה,

הערב זה קורה,

המנוי שלי מסתיים,

המסך יורד [ חבל שאני לא יורד 😄 ].

אני אמשיך לאהוב אתכן,

נשים בכלל,

ו- חזקות, אסרטיביות, שולטות, נחושות...בפרט !

מאחל לכם שנה טובה וכמובן את מה שאתם מאחלים לעצמכם,

תהיו אנשים טובים, חמים, מפרגנים,

טוב מביא טוב...

שלכם,

האיש שרצה להעניק...אך לא היה לו למי...

אני

לפני 8 שנים. 2 באוקטובר 2016 בשעה 11:49

 

כמה היא אהבה להותיר בי סימניה וסימוניה,

אהבה את העור הבהיר שלי...

מפנה גבי לשנה שחלפה,

ומביט בתקווה לשנה החדשה... 

לפני 8 שנים. 2 באוקטובר 2016 בשעה 8:11

בהמשך "לגילוי" מהפוסט הקודם...

 

העולם מצחיק...אז צוחקים...


אני התחלתי עם אשתי כי היא בדיוק היתה הטייפ-קאסט שחיפשתי,

בחורה חזקה, אסרטיבית, טובת מראה, נחושה, מטופפת על נעלי עקב מחודדות,

ומיד עם היכרותינו "גיליתי" לה על סטייתי,

היא מאוד התלהבה...,

אך בהמשך לא היתה חזקה מולי/עבורי,

והשליטה עברה לידיי...

זה קרה לי לא אחת,

ועדיין מחפש את האחת,

שתהיה חזקה ממני...

לפני 8 שנים. 2 באוקטובר 2016 בשעה 5:48

יצא המרצע מהשק,

לא שהיו לי ספקות,

אבל אשתי "גילתה" לי,

שהיא אוהבת שאני משפיל אותה...,

היא אוהבת לגמור שהיא על 4,

אני מעליה,

משפיל אותה,

בעת שאני מוסיף מוטיבים נוספים,

ורק לאחר שמתחננת לגמור,

כאשר מבליטה ישבנה המטריף,

מפסקת רגליה,

מכות קלות עם השוט,

אני חופר לה מאחור...בחור...

עד שמגיעה לרעידות המגמירות...

 

האמת, מודה, זה דיי מגרה אותי...

 

ובכל זאת- מה איתי ?

מי תגמיר כך אותי ?

 

לפני 8 שנים. 1 באוקטובר 2016 בשעה 20:54

אני מופנם,

כלפי חוץ נראה ice man,

אך בפנים הכל גועש,

מתי זה יתפרץ,

מה תהיינה התוצאות...

 

לפני 8 שנים. 1 באוקטובר 2016 בשעה 9:38

אני האויב של עצמי,

יש לי חזות של שולט,

יש לי חזות של שולט-מתנשא,

מראה קשוח,

לא, אני לא מחייך סתם כך, כזה אני :)

כן, כבר אמרו לי זאת לא אחת,

אבל, אני,

כל-כך לא כזה,

המעטפת הזו,

באה לשמור על פנימיותי,

על רגישותי,

השיריון נועד להגנה עצמית,

איך אשתי תמיד אומרת לי...עלי: "אתה נמר של נייר"...,

ובכל זאת, נמר זקוק לאילוף :)

אך זקוק לאחת שתדע לחדור את השיריון,

להיות מספיק חזקה,

כן, יותר חזקה ממני,

ושתהיה מספיק רגישה...לגלות את הכמיהה שלי...

לפני 8 שנים. 1 באוקטובר 2016 בשעה 8:05

שבת, או חג,

אז מה ?

אני לא מלא כמיהה להיות נשלט ?!

המחשבות בראש מסכמות השנה,

שהיתה טובה, חוץ מ...ענין השליטה,

עוד שנה חלפה ללא הריגוש של עולם השליטה....

מה תביא עימה השנה החדשה ?

זאת לא אדע,

מקווה רק שהיא (הגבירה) תבוא עימה...