לפנק-לפנק-לפנק...

עם זה אני צריך להתמודד,

נעליה המטריפות של אישתי,

ככה היא מטופפת לה להנאת כולם,

ואני נותר עם הלשון בחוץ...כאן.

ועל זה נאמר:

ככה זה, שאלוהים נתן לה רגליים ונעליים,

והיא לא יודעת להוריד אותי אפיים...

אני בדרך למכון,

רואה אותה פוסעת עם עגלת תינוקה,

שיער שחור פחם,

לובשת שמלה מתנפנפת,

המסתירה את קימורי גופה,

כפכפים לכפות רגליה,

ישר זהיתיה,

היא מתאמנת עימי במכון,

איזה גוף יש לה,

מבטה קצת מתנשא,

מרימה את אפה [ שעבר שיפוץ 😄 ],

איך אוהב להתבונן בתנועותיה,

איזה כייף להיות בכושר...

ובדמיוני אני כלל לא בקטע מיני עימה,

דווקא הייתי רוצה לשרתה...כ- מלכה,

לפנקה, לסגוד לה,

לעשות עבורה...

סוטה שאני... 

בהמשך לתמונות בפוסט הקודם...

לצערי, אני לא יכול להסתובב כך ברחוב עם קולר לצווארי,

אז, מידי פעם, אני יוצא לעבודתי,

כאשר אני קושר בשרוך את אשכיי,

זה עושה לי טוב שהן קשורות, הדוקות, 

מקבלות צורה של כדור,

וכך אני זוכר מי אני...

חבל רק שאין את הגבירה שתראה את התמונה,

ואולי אף תרצה לחפון את שק אשכיי בידה...

כאשר אתה מחפש/רוכש רכב,

פתאום אתה רואה עוד רכבים דומים,

כנראה שזה כיוון שיותר שם לב לסוג הזה,

כך אני עם נשים חזקות, אסרטיביות, נחושות,

אותן נשים שאני כה אוהב להיות בחברתן.

לפתע אני רואה (לכאורה) רבות מהן,

נשים דעתניות, שעמידתן האיתנה "עושה לי את זה",

יש להן הילה,

אליה אני כה נמשך.

אז (לכאורה) אני מוקף נשים כאלו,

אולי הן מקיפות אותי,

בוודאי אני "נמשך" לחברתן,

אך הן, לא רואות בי את מי ומה שאני,

האם אני שחקן כה טוב ?

מצד שני, אני כה ג'נטלמן כלפיהן,

האם לא מבינות את ה...כוונה ?  :) 

ל"שקוף" יש 2 משמעויות:

אחת - אני כה שקוף שלא מבחינות בי...

השניה - שקוף שזה מה שאני רוצה...

חבל שאני יותר מהסוג הראשון...

איזה יום,

נשאתי הרצאה,

היו תגובות נפלאות,

אחריה, כולם/ן רצו להצטלם עימי,

חשתי כמו כוכב פופ :)

אח"כ חבר שלי שישב באחד השולחנות,

שולח לי הודעה:

תקשיב 2 בחורות שישבו לידי,

לא הפסיקו לדבר עליך, כמה אתה חמוד, חתיך...

קורא הודעתו, לפתע נכנסת עוד הודעה,

חבר אחר, במקום אחר בעיר,

יושב בפגישה עם כמה אנשים,

מספר לי כמה מדברים עלי ואילו סופרלטיבים מרעיפים עלי...

מודה, הערב הזה הגעתי לריגוש...

כה זקוק לחיזוקים הללו,

וכיף שמוקף באנשים המעריכים אותי,

ויודעים לפרגן לי...

אל תתני לי לגמור,

זה הרבה יותר טהור,

השליטה שלך על ראשי,

ללא שום אקט גשמי.

הגמירה היא כה פשוטה,

ההכלה הרבה יותר חשובה.

להעניק לך השליטה עלי,

על חיי,

היא השליטה הטהורה... 

מדמיין עצמי קשור,

אשכיי קשורים בשרוך,

איברי נעול בכלובון,

קולר לצווארי,

קצה השרשרת מחובר למלונה או לכל מקום אחר שתחפצי,

ואני,

נתון למרות,

מצפה, מחכה, מיחל,

ליחס מצדך,

לכל אות, קול, צליל שבוקע מגרונך,

שהרי אני...נועדתי לשמשך...

חייב לחוש אינטימיות רבה (מאוד) כאשר אני עם גבירה...

אני אוהב לעשות לה טוב,

לגבירה ששולטת עלי ובי,

תמיד שאני על 4, לרגליה,

אני מדמין איך היא רואה זאת,

האם ניהנית ? האם מתגרית ?

המחשבה שזו סיטואציה שמרטיטה אותה (ולה),

מעבירה אותי על דעתי...

לאחר שהכל הסתיים,

אני תמיד חושב על מה היה,

מה עברתי,

מה חוויתי,

איך ניראיתי...

זה האפטר-שוק שלי :)

* זכרונות עמומים ממה שפעם חוויתי :)

אני תוהה,

אם לאחרונה (כמעט) כל גבר שפוגש אותי,

מחמיא לי על מראי, על גזרתי,

זה אומר שלא התרשם מאישיותי, איכויותיי ?! 

אז זה אמור להחמיא לי ? להעליבני ?

יצאתי מבולבל :)

הגברים האלו - רק חיצוניות מענינת אותם :)

זה שאיני כותב,

אינו מתאר מצב בו - איני חושב,

חושב כל העת,

ודווקא לפני ראש השנה המחשבות מתעצמות יותר.

מצד אחד, סיכומי סוף שנה,

מצד שני, מחשבות לגבי השנה שתחל.

ימים של חשבון נפש,

נזכר בשלוש נשים שהיכרתי בחיי (כמובן שלא הכרתי אותן יחדיו...).

אני כבר הייתי נשוי, גם הן.

יצא שהייתי הראשון (ולדבריהן - גם האחרון !) עמו בגדו.  

נתתי את כולי,

כן, גם הן,

שלושתן, כל אחת בתורה, הציעו לי שנתגרש, ונחבור לחיים משותפים.

אני, לא עשיתי כן,

נימוקים רבים - אישה, ילדים וכו'.

והיום, אני חושב שאני נענש על כך,

ואולי טוב שכך.

כנראה שעונשי מגיע לי,

אם גרמתי להן לבגוד,

אולי האשם בי.

ודווקא בימים האחרונים אני חש מיחושים בליבי,

הלב שאני כל הזמן אוכל,

הלב שכה כאב, נכווה, סבל,

לב מדמם,

כאבים שהאמת - לא בא לי בהם לטפל,

אם נגזר גורלי,

אלך (גם אם על 4) בראש זקוף ואקבל את הדין.


ודווקא כעת אלך לי להתאמץ בחדר הכושר,

מאזוכיסט שכמותי...