לפנק-לפנק-לפנק...

זה שאיני כותב,

אינו מתאר מצב בו - איני חושב,

חושב כל העת,

ודווקא לפני ראש השנה המחשבות מתעצמות יותר.

מצד אחד, סיכומי סוף שנה,

מצד שני, מחשבות לגבי השנה שתחל.

ימים של חשבון נפש,

נזכר בשלוש נשים שהיכרתי בחיי (כמובן שלא הכרתי אותן יחדיו...).

אני כבר הייתי נשוי, גם הן.

יצא שהייתי הראשון (ולדבריהן - גם האחרון !) עמו בגדו.  

נתתי את כולי,

כן, גם הן,

שלושתן, כל אחת בתורה, הציעו לי שנתגרש, ונחבור לחיים משותפים.

אני, לא עשיתי כן,

נימוקים רבים - אישה, ילדים וכו'.

והיום, אני חושב שאני נענש על כך,

ואולי טוב שכך.

כנראה שעונשי מגיע לי,

אם גרמתי להן לבגוד,

אולי האשם בי.

ודווקא בימים האחרונים אני חש מיחושים בליבי,

הלב שאני כל הזמן אוכל,

הלב שכה כאב, נכווה, סבל,

לב מדמם,

כאבים שהאמת - לא בא לי בהם לטפל,

אם נגזר גורלי,

אלך (גם אם על 4) בראש זקוף ואקבל את הדין.


ודווקא כעת אלך לי להתאמץ בחדר הכושר,

מאזוכיסט שכמותי...