שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

לפנק-לפנק-לפנק...

בלוג שבו אני מתאר הגיגיי האישיים.
מוזמנים/ות להגיב.
לפני 10 שנים. 23 ביוני 2014 בשעה 11:22

הגעתי לביתה,
ירדתי על 4,
והודתי לה,
תוך נישוק כף רגלה.

היא ציוותה עלי בידה,
להתפשט ולזחול לצידה.

הורתה לי להסתובב,
מוללה את אשכיי בהנאה,
ואח"כ קשרה אותן.

היא שמה הקולר לצווארי,
חיברה אליו את השרשרת,
והוליכה אותי לסלון.

שם התישבה,
ואני צמוד לרגלה.

נתנה לי נייר ועט,
והיא החלה לפרט רשימת המטלות,
אותן עלי לעשות,
החל מניקיון הכלים בכיור,
ניקיון המקלחות,
החלפת מצעים,
ומירוק הרצפות.

היא סימנה לי שאביא לה נעליה,
זחלתי לחדרה,
הבאתי אותם בפי,
נעלתי אותן לרגליה הענוגות.

היא יצאה לכוס קפה עם חברות,
ואני נותרתי לבצע המשימות.

חשתי כה מגורה שאני עבורה מנקה,
והיא בזמן הזה ניהנית

לאחר שחזרה,
בדקה בקפדנות עבודתי,
כאשר אני זוחל על 4 לרגליה.

לאחר שהיתה מרוצה,
אני הייתי כה מרוגש,
זה היה שכרי.

נישקתי כפות רגליה
והודתי לה על הזכות לשרתה.

זה היה בעברי,
עד היום זה מרגש אותי,
מקווה לחוות זאת גם בעתיד....  


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י