לפנק-לפנק-לפנק...

חזרתי כעת מפגישה עיסקית,

פגשתי איש עסקים רציני ביותר,

לדעתי נושק לגיל הגבורות,

אדם רב פעלים שעשה הונו,

המוערך על ידי בכמה עשרות מיליונים טובים [ גם אם זה בש"ח זה הרבה 😄 ],

ב- 10 אצבעותיו בלבד.

הוא בא עם בנו, מעריך באמצע שנות ה- 30 שלו.

אני תמיד אוהב תמיד לבחון דינמיקה בין אנשים,

נתתי לאב לדבר, לשמוע, לספר,

גם להתפאר - מגיע לו :)

ומיד הבחנתי כמה האב לא ממש מעריך את בנו,

משפט קצר אחד, עוד השתקה, שלא לומר ביטול של דברי הבן על-ידי האב,

הבהירה לי ש(כנראה) האב לא ממש מעריך בנו,

ויתכן שאפילו לא נתן לו צ'אנס להראות, או לראות, איכויות הטמונות בו, בבנו.

ואז חשבתי על הבן, בהקשר של יחסי שליטה [ כן, תמיד אני חוזר לזה 😄 ],

בן שכזה יכול להתפתח לשני כיוונים:

יכול להיות נשלט - לא זכה להערכה, אולי יצר לעצמו דימוי נמוך,

מצד שני, יכול למצוא עצמו כ"שולט" - להראות כמה הוא "גבר-גבר", למרות ועל אף חוסר ההערכה מצד אביו.

והמשכתי לדוש בסוגיה -

גם אם היה זוכה להערכה מצד אביו, והיה איש עסקים המנהל ביד-רמה,

יתכן שוב שהתנהלותו ביחסי מין היתה יכולה להיות כשולט - רגיל לנהל וכו',

או כנשלט - הרוצה קצת לאבד שליטה, עם הפרטנר/ית המתאים/ה.

וכן, יתכן שהבחור חזק בנפשו והוא בכלל וונילי :)

בקיצור, ובלי לקשר ליחסי שליטה במין, אנו כהורים חייבים לחזק ולפרגן לילדנו,

הם אח"כ יבחרו מאיזה צד של השוט לחוות :)

[ וכן, ברור, שיתכן מצב שהבחור ו/או ילדנו יגדלו לחוות "רחמנא לצלן" יחסים ווניליים 😄 ]