לפנק-לפנק-לפנק...

יש הפתעות בחיים.

נכנס לבית קפה, מזמין קפה,

שומר על הגזרה אז לא מתפתה ל"מאפה" :)

ואז הבעלים, בחור כבן שלושים, פנה אלי -

"יודע שאתה דומה לשחקן קולנוע ?",

אני מחייך בנימוס ומבוכה ועונה: "לא...למי ?"

משיב לי: "מישהו מהווליווד".

אני מחייך: "אמרו לי פעם...אבל עם שערי המאפיר ?".

הוא משיב: "השתגעת ?! זה הכי יפה, אני כבר מת לגוונים של אפור".

אני גם מת ל"גוונים של אפור",

מהצד הנותן, המעניק, המפנק, המפרגן,

נותן את אישיותו, נשמתו...לגבירה הנעלה...