לפנק-לפנק-לפנק...

אז קבענו להיפגש ב- 9 בבוקר,

פגישה של שעה,

לפני שנכנסים לריצה של יום ראשון.

אז כיוון ששנינו דייקנים,

הפגישה החלה בסביבות 8:45.

היתה אוירה נעימה,

מדברים, מקשיבים,

לא מבחינים שכבר 10:10 [ כן, הכל היום בסימן 10 😄 ],

שנינו חובשים עדיין את משקפי השמש,

בכל זאת יום ראשון בבוקר,

עדיין העיניים טרוטות,

אז עדיף שתהיינה אחרי זגוגיות כהות :)

בסוף הפגישה היא אמרה: אולי נוריד המשקפים שנראה העיניים ?

לגישתי, עיניים אומרות אם לא הכל,

אזי, הרבה מעבר למילים הנאמרות.

אני תמיד מסתכל בעיני הפרטנר/ית לשיחה.

אהבתי להתבונן בעיניה,

והיא מצידה פירגנה מכל הלב - "וואא, אילו עיניים ?!".

כן, זה כייף לקבל חיזוקים חיוביים (בוודאי) בבוקר יום ראשון.