שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

לפנק-לפנק-לפנק...

בלוג שבו אני מתאר הגיגיי האישיים.
מוזמנים/ות להגיב.
לפני 9 שנים. 3 בנובמבר 2015 בשעה 8:41

מבחינתי, לגישתי,

הגבירה שלי היא מושא להערצה,

הגבירה שלי היא מושא לסגידה,

וכדי להגיע למצב שכזה,

אני חייב להעריך מאוד את הגבירה,

להתפעל מאישיותה,

לאהוב את קימורי גופה,

כן, גם אם לא יהיה ביננו קשר מיני,

אני חייב להמשך אליה מינית,

המתח המיני חייב לשרור ביננו.

דווקא היות הגבירה בלתי מושגת,

מעצים את החוויה,

כך אכרך אחריה ללא אפשרות להתנתק,

זהו מאסר עולם הכי נעים ומעורר שקיים.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י