לפני 10 שנים. יום רביעי, 25 בנובמבר 2015 בשעה 2:50
עוד בוקר עולה,
ואותך אני הוזה,
איזה כייף היה לקום,
ומיד ליידעך,
ללכת לישון רק אחרי שמעדכנך,
ליידעך על מעשיי,
לחוש אותך מעלי.
כן, היו זמנים, כה טובים ומרגשים,
עת חשתי שליטתך זורמת בעורקיי,
חלפו השנים,
ואיתם גם הריגושים ...
ממשיך להאמין...אולי היום זה עוד יקרה...גם מחר זה בסדר :)