לפנק-לפנק-לפנק...

חוזר מפגישה רבת משתתפים, ויותר חשוב - משתתפות,

והיו שם כמה "מועמדות" שיכלו להיות לי לגבירות,

ואני מתוקף "תפקידי", הייתי חייב להיות "לא אני",

אלא אסרטיבי ו"כוחני",

אבל אני רוצה להיות באמת מי שאני,

נחבא לרגלי הגבירה.

אומרים, ובצדק, 

כי באהבה אין גבולות,

ולגישתי,

בסגידה לגבירה - השמים הם הגבול.

כאשר אני משוייך לגבירה,

אין גבול, מה אני מוכן לעשות עבורה,

זו נתינה נטו,

שהרי היא מושא תשוקתי,

שליטתה עלי מקרינה על עולמי...