לפנק-לפנק-לפנק...

צהרי חמישי,

הוזה אותך מולי,

את יושבת בניחותא על כורסתך,

ואני, תפקידי לשרתך.

שהרי כבר צהרי חמישי,

חייב להספיק הכל,

לסדר, לנקות,

ואולי אף תשלחי אותי לקניות.

ואני מודה,

אני כה אתענג לראותך,

יושבת, נחה, משגיחה,

נהנית משליטתך עלי,

ואני לא אשכח להודות לאל(ה),

ולך - הגבירה הנעלה (הדימיונית, ואולי בכלל בידיונית),

המאפשרת לי אותך לפנק-לפנק-לפנק...