לפנק-לפנק-לפנק...

אין סיפוק רב יותר, מבחינתי,

מאשר לקבל חיזוק מגבירתי,

זה עונג עילאי,

לדעת שהיא מרוצה ממני,

והנה, דווקא לפני הסופ"ש,

מקבל מכל מיני מקומות,

מקולגות שלי,

שלא קל לקבל מהם פירגון,

אשר מפרגנים לי,

מודים לי על עזרה שהושטתי,

כיוון שבאמת אוהב לסייע לזולת,

ומאמין שכך צריך לנהוג,

אז ברור,

זה ממש לא אותו סיפוק,

אבל לנוכח הנסיבות,

שאין גבירה שאוכל לרצותה,

ותהיה מסופקת ממני,

ותוכל לפרגן לי,

אז "מסתפק" במועט,

ומנסה קצת ליהנות מפירגון קולגיאלי...