לפנק-לפנק-לפנק...

רק הרגע נכנסתי הביתה..

העולם הזה הזוי,

בשעות הבוקר,

אני מדמיין עצמי ככלב, עבד, משרת, מנקה,

מתכתב עם גבירה המחפשת עבורה מנקה,

לפתע נקרא לפגישה עם אישיות ציבורית מוכרת,

ומיד משנה אוירה,

לובש החליפה, עונב העניבה, מתבשם, ויוצא לעבודה,

ו- מביא את העצמי המקצועי, הרציני, האסרטיבי..., 

כן,

החיים שלי,

זה כמו רכבת הרים.

איך רוצה שתבואי ותחווי זאת עימי...

מבטיח שיהיה לך כייף איתי :)