לפנק-לפנק-לפנק...

בוקר של יום ראשון,

הוא בד"כ בוקר לא קל,

השבוע עוד יותר,

שבוע שנציין בו את יום הזכרון,

עבורי יום קשה מנשוא.

אבל על כך עוד אכתוב...אם אהיה.

והיום אני פוגש איזו לקוחה,

שלמרות שעשיתי עבורה עבודה מצוינת (!),

וכסף לא חסר לה,

היא "החליטה" שלא "הבנתי" את הסכם שכ"ט,

ולמעשה חובה קטן בהרבה ממה שצריך להיות,

אפשר לומר עלי הרבה דברים...טיפש - אני לא...

אני איש של מילה, איש של כבוד,

כאשר מבטיח משהו, חותם על הסכם,

אני אבצעו ככתבו וכלשונו, ולא אחפש דרכים להפר אותו,

ומצפה שכך ינהגו אחרים,

אך ציפיות לחוד ומציאות לחוד. 

וכיוון שאני איש של כבוד,

אולי נאיבי משהו,

אם הגברת הנכבדת חושבת שלא מגיע לי,

אצא ממשרדה,

אוותר על שכ"ט,

ואומר לה - "מקווה שזה ישמשך לתרופות",

זה סכום להרבה תרופות...

בקיצור יום ראשון קשה...

בכלל נראה שאני צריך לחשב מסלול מחדש...

גם לגבי חיבורי לאתר זה...