לפנק-לפנק-לפנק...

אני רומנטיקן חסר תקנה,

ככה זה היה משחר ילדותי,

וכנראה כך יוותר עד יום מותי.

אמש ראיתי סרט בכבלים: "הטוב שבי",

השם לא ממש מבטיח,

אבל העלילה, מרגשת.

על זוג צעיר שהכיר לקראת סוף התיכון,

אהבה ראשונה של שניהם,

דבר שכשלעצמו תמיד מרגש...אותי.

איך היתה ביניהם אהבה גדולה,

כיצד חלמו יחד חלומות,

כיצד היא "קצת" אהבה לנהל אותו,

וכיצד הוא העריץ אותה,

ואז אירעו מספר אירועים שגרמו להם להיפרד...

ואולם, לאחר 20 שנים, או כמו שהוא אמר: "21 שנים, אך מי סופר",

יצא להם להיפגש,

ואיך אותם רגשות פרצו ועלו,

משפט יפה שהיא אמרה לו:

"וכעת אתה רוצה שאשוב להתאהב בך ? - אבל מעולם לא הפסקתי...",

סרט סוחט דמעות,

ואני רגשן שכמותי,

דמעתי כל הדרך עד מיטתי...

כן, מאמין שלרבים מאיתנו ישנם סיפורים כאלו,

מה היה קורה אם ?

האם היא/הוא עדיין חושב/ת עלי ?

מודה, המחשבות עלו והציפוני והתקשתי להירדם...

נפלאות דרכי האהבה...