לפנק-לפנק-לפנק...

לדעתי, ומקווה שגם לדעת מכריי ומוקיריי,

יש בי הרבה מעבר להיותי "נשלט" ללא ביקוש...

היא פנתה אלי בהודעה,

זמן רב שלא דיברנו, או נפגשנו,

היתה סטודנטית שלי (רק סטודנטית !!!),

"היי, מה שלומך ? מזמן לא יצא לנו לשוחח,

אתה יודע שמאוד מחשיבה דעתך,

אני יכולה להיוועץ עמך בענין מסוים ?",

ואני, שתמיד שמח לעזור ולסייע עונה:

"ברור, יש לך ספק ?!",

באמת לא יודע על מה רוצה לדבר,

וממש לא יודע כמה אני יכול לה לסייע,

אבל זו תחושה טובה שחושבים שאני רלבנטי,

שדעתי חשובה,

אין ספק שזה מעצים.

כמה חבל שלי אין עם מי להיוועץ,

עם בעיה שלי מציקה..