לפנק-לפנק-לפנק...

כמו שתיארתי בפוסט הקודם,

אני אוהב כפות רגליים...

ולה יש לה כפות רגליים יפות, מטופחות, במידה הנשית הנכונה,

היא תמיד יוצאת מהבית נעולה נעלי עקב,

בד"כ עקב מחודד שנע בין 7-10 ס"מ,

וכן, זה מחמיא לה.

אוהב להתבונן בהליכתה עליהן,

ובטוחני שחובבי הז'אנר נהנים להתבונן עליה...עליהן...

ואז היא באה הביתה,

כבר הפנמתי שלא תורה לי להוריד אותן מרגליה,

לא תבקש שאלקק כפותיה,

אבל לאחרונה,

היא החלה להסתובב בבית עם גרביים,

כדי לשמור על לחות כפות הרגליים,

אז עכשיו גם לא יכול ליהנות מהן, מכפותיה, בהונותיה...

ולא - לא אבקש ממנה להוריד גרביה,

היא יודעת תשוקותיי,

ואם כך בחרה,

אני לא "אטרידה" בסטיותיי...

אושר יש לו גבולות...לתיסכול - אין...