לפנק-לפנק-לפנק...

זה הרי סוד גלוי,

כאשר דבר מה נמנע/אסור,

הוא כל העת חודר למחשבות.

למשל, בהקשר של היום:

צום, כאשר אני צם ביום כיפור,

יוצא לי לחשוב הרבה על הצימאון שתוקף אותי, לעיתים גם קצת רעב,

כאשר ביום-יום אוכל ושתיה זה לא דבר שכה מעסיקני.

ולכן, אני כה רוצה לחוש תחת חסותך,

רוצה להעניק לך את חירותי,

רוצה שתנעלי את איברי,

כדי שכל העת תהיי בנשמתי,

כן, כזה אני...

* צום קל לצמים,

  ועבור כולנו - אהבת חינם :)