לפנק-לפנק-לפנק...

מגיע לפגישה,

בנין משרדים,

יוצא מהמעלית,

בודק, אנה אפנה ? ימינה ? שמאלה ?

היא חולפת על פניי,

מטופפת על עקביה, גזרה נאה למדי,

"אדוני, אפשר לעזור לך ?",

מהרהר לעצמי: לי ? - כבר אי אפשר לעזור...,

ועונה לה: "אהה, כן, היכן משרדה של ___ ?",

היא משיבה: "אתה ___ ?",

מהנהן בראשי להסכמה,

והיא עונה: "בוא אחרי...דרך-אגב, יש לך ריח טוב...".

אהבתי ללכת אחריה,

אהבתי העינטוז של פלחי ישבנה,

אהבתי שאהבה ריח הבושם שלי,

ואהבתי שהיתה מספיק ישירה לפרגן...