לפנק-לפנק-לפנק...

נפגשתי אתמול אחה"צ עם כמה חברים,

חבורת גברים שעברה כמה דברים יחד בחיים,

מתחילים לדבר, עבודה, ילדים, מכוניות,

ואז מגיעים ל...נשים.

בהתחלה החוקיות ואח"כ "האחרות"...

ואני מתבונן בהם,

מקשיב בעינים כלות על דברי הרהב והכיבושים שלהם,

ולי, אין מה לספר.

הם מקניטים אותי,

אתה עם המראה שלך והמקצוע בטח חוגג,

שתף אותנו, זה לא הוגן...

אני מחייך במרירות,

חבר'ה, באמת שאין לי מה לספר,

בדבר אחד הם צודקים...זה לא הוגן.