לפנק-לפנק-לפנק...

היכרנו במסגרת עבודה משותפת,

נשואה.

פנים נאות מאוד, סקסית בעיני.

נמשכתי אליה.

היה חיבור,

החלה להתכתב עימי גם בוואטסטפ.

היתה נועצת בי, 

רוצה לשמוע חוו"ד,

מחמיאה..

ואז ניסיתי...החמאתי לה כמה היא...

מלכה...ראיתי שזה נקלט,

ואז המשכתי הלאה...כיניתיה..מלכתי.

היא לא נסוגה.

בהמשך השיחות קראתי לה יקירתי,

היא לא התבישה ושאלה,

האם שונה לי התואר..

אהבתי תגובתה,

שאלתיה: מרשה לי לכנותך מלכתי ?

ענתה שזה יהיה לה לעונג רב.

עניתי שעונג עבורי להיות לה לנתין.

השיבה, שאיני נתין שלה,

שאמצא לי כינוי אחר, 

עניתי שכבוד עבורי להיות נתינה,

והשיבה,

הכבוד שלה כלפי לא מאפשר לה להסכים שאהיה לה לנתין...

הבנתי שהיא לא בענין...

אולי הבנתי לא נכון.

נזכרתי לפתע בהתכתבות שהיתה לפני כמה חודשים.