בלוג של עבד 31

אני בחדר שחשוך קשור למיטה.
חסר כול יכולת לזוז או לדבר.
אני נושם בכבדות ובולע את הרוק בפח.
מרגיש את גופי רוע מיחוסר הוודאות שמציף אותי.
אני מיכל לישמוע את רעש צעדייך. את קולך השתלטני והתקיף.
מחכה שתכי אותי העיקר שתהי לידי.
הזמן עובר ואני אט אט מאבד את תחושת הזמן.
לא יודע כמה זמן אני קשור.
אני מת מצמה ומרעב.
אני מנסה ליצעוק אך הקול לא יוצא ביגלל המחסום בפה ששמת לי.
אני שומע את צעדייך מיתקרבים ואני מיתמלא היתרגשות.
את ניכסת לחדר וצוחקת על המצב שאני נימצא בן.
את מסירה לי את מחסום הפה ויורקת על פניי.
שלום המלכה אני אומר לך ואת משיבה שלם עבד.
אני מת מצמה אפשר לישתות בבקשה אני שואל את המלכה והיא מחייכת לה.
היא מיתקופפת ומשתינה לתוך כוס ויורקת עוד 3 פעמים.
היא נותנת לי לישתות ואני בולע הכל מרוב צמאה.
המלכה מחייכת אליי וסוטרת לי ושמה לי שוב את מחסום הפה והיא יוצאת מהחדר ואני חוזר למצב של חוסר וודאות.