גם עכשיו אחרי שהורדת אותי בבית ויש לי קשיי הסתגלות חדשים לישיבה על ישבן צורב, עדיין לא מרגישה ששילמתי מספיק...
מישהו שם למעלה אוהב אותי אין לי ספק.
לפעמים אני מרגישה שלהבין מה קיים בך זה הרבה מעבר לבינתי.
היכולת שלך להתאכזר אלי בצורה אבסולוטית, עם להאמין במה שאתה עושה ומנגד היכולת שלך להעניק לי את כל הלב...
לא היינו מבלים את הלילה יחד אם לא הייתי מקבלת אוויר.
הפעם לא אתה סיפקת לי חמצן, זה זמן טוב לתת קרדיט למישלי המדהימה. שהזכירה לי באותיות ורודות על גבי לבן, שיש גם אותי בתוך התמונה.
אתה רואה....לא כולם כאן פסיכים...
היו חסרים לי הכאבים בגוף, אלה שמלווים אותי בך למשך כל היום, מהרגע שנעלמת התחושה הזו, זה הרגע שאני מרגישה צימאון - לך.
תודה על לילה מדהים!
ואל תשכח להחזיר לי את הכרית המיוחדת שלי, אחרת לא אוכל לשבת כשאתה עושה קידוש:-)
לפני 12 שנים. 2 במרץ 2012 בשעה 7:39