אתמול היום שלי התארך והגעתי מאוחר הביתה.
כל היום פינטזתי על המקלחת שתכננתי לי. החום הזה מתחיל לשבור אותי ואני, חובבת חום מושבעת, חשבתי שאשרוד כל קיץ...
בבית התריסים פתוחים ורוח נדירה נכנסת מהחלון.
הדבר הראשון שעשיתי היה להעיף מעלי את הגופיה/חזיה/מכנסיים/תחתונים והתישבתי על הכורסא ככה...מול החלון...עוצמת עיניים ומתמסרת לרוח הקרירה.
בראש מנקר לי שאני חייבת לקום להתקלח, שלא ארדם ככה מרוב שכייף.
אז פתחתי עיניים ובהיתי מעבר לחלון עד שתפס אותי מה שראיתי.
איש מבוגר עומד בחלון הדירה שלו. עומד ומסתכל לי לתוך האישונים. טוב לא ראיתי את האישונים שלו אבל הרגשתי את המבט החודרני שלו.
עכשיו כשכולי ככה נתפסת על חם. אין לי מושג אם אני צריכה לקום בבהלה ולכסות את עצמי, או פשוט לשחק אותה שלא הבחנתי בו עד שיתייאש ואז לקום.
מצב מביך....
אז בשביל להסיח את המחשבה, חשבתי על מהנדס העיר, על איזו מחשבה דבילית עברה לו בראש כשתכנית המתאר מאפשר שני בניינים זהים אחד מול השני.
בהמשך המחשבות, גם עלתה לי תובנה שכל מי שקונה דירה במגדלים, קונה אותה רק כדי שיוכל לעמוד עירום מול החלון ולעשות לכולם "ננה בננה" עם לשון בחוץ.
הוא לא התיאש...
אז קמתי בלית ברירה ונכנסתי למקלחת.
אני חושבת שזה גם מה שהוא עשה....
לפני 12 שנים. 1 באוגוסט 2012 בשעה 8:11