בטיסה, הרימו גבה. כאילו פאק, מי לוקח ילדה לפסטיבל טראנס...?!
אז נכון, אולי זה לא בדיוק יעד מועדף במיוחד בגיל מצווה. אבל אולי דווקא בגלל שזה מקום כזה ואלה אנשים כאלה, גיליתי שהילדה שלי היא ילדה כזאת....מדהימה!
זה לא שלא ידעתי כן?! כל אמא מחזיקה מהילדים שלה, מתגאה בהם, מאוהבת בהם...אבל וואלה, יש לי ילדה ליגה!
איזה שיחות...
איזו בגרות...
איזו חכמה...
איזו תמימות...
איזה יופי...
היה איזה רגע שהיא נעלמה לי מהעיניים והשתגעתי, משהו שרק ישראלים מסוגלים = להקים 200 מסטולים לחפש ילדה אחת :-)
פתאום...בין כל ההמון, אני מוצאת אותה בשיחה ערה באנגלית שוטפת - עם אישה בריטית בסביבות גיל 50 - מספרת לה למה ישראל כל כך מיוחדת ולמה אין מקום כמו הבית שלה.
כולה ככה זרוקה עם שיער לא מסורק, לגמרי לא כמו שהיא בדרך כלל...בגדים חרושים (כי צמצמתי לה ת'תיק) ועפה על החיים.
הטיול הזה לימד אותה להסתכל על דברים בצורה שונה לגמרי. בתור אחת שלא תלבש בגד פעמיים, ולא תיראה בציבור בלי שכל שערה תהיה במקום, היא הבינה שטבעי ופשוט זה הכי יפה שיש....
זהו, סופי, הילדה שלי מושלמת!
