הבטתי בו בחצי-עלבון לאחר שגמר.
נכון, אז אמרתי לו שאני לא גומרת עם אחרים… אבל זו סיבה להפסיק לנסות?
נזפתי בו.
נתתי לזה לצאת.
בתוך תוכי חשבתי שרציתי שינסה. שימשיך לנסות. גם אם אמרתי לו להפסיק. אולי, פעם, בהתחלה, זה התאים לי להפסיק, ועכשיו הגיע הזמן לנסות שוב? אנחנו מזדיינים כבר איזה חצי שנה, נוח לנו אחד עם השנייה, הוא גורם לגוף שלי לעשות דברים שלא ידעתי שאפשריים… למה הוא לא רוצה לנסות שומדבר מעבר?
אז צעקתי עליו.
הוא הביט בי כשסיימתי, בדיוק רוכס את מכנסיו, אבל החגורה עדיין הייתה פתוחה. חשדתי שזה בכוונה. הוא חייך, ואני נלחצתי. אולי אנחנו עדיין במשחק? חשבתי. אולי הוא לא סיים, וזו התחצפות… ועכשיו שוב הוא ישלוף את החגורה, אבל הפעם הוא כבר גמר אז אפילו זיון לא יצא לי מזה. ברצינות, לפעמים הסוויץ׳ הזה שעשיתי לגברים נראה לי לא משתלם. מצד שני, איפה הייתי מוצאת בחורה שתעשה לי מה שהוא עושה לי?
״סיימת לצעוק, כלבה קטנה?״ הוא אמר בטון שקט וידידותי, אולי ידידותי מידי.
״סיימתי אבל לא גמרתי,״ החלטתי להמשיך להתחצף.
לא הספקתי אפילו לראות את הסטירה הזאת מגיעה, אבל ידעתי שלא להרים את הראש חזרה כך שלא ראיתי את הפרצוף שלו כשענה לי: ״וזאת נראית לך הדרך לבקש?״
הלחי שלי צרבה. שתקתי. אני לא יודעת מה הדרך לבקש, למה שלא תגיד אתה, חשבתי לעצמי. אבל הפעם, באמת רק לעצמי. הוא קירב את כף ידו ונגע בלחיי, זו שכרגע סטר לה, מלטף קלות ומושך את פניי חזרה מול שלו, אני עדיין יושבת על המיטה, ללא בגדים, הוא כבר לבוש, עומד ורוכן מעליי, אוחז בלחיי משני הצדדים ביד אחת, ומושך את החגורה שלו מהמכנסיים בידו השנייה. בלעתי רוק. בקול. ״שאלתי״, הוא המשיך, וידו עברה מלחיי אל עורפי, ״האם זאת הדרך לבקש, כלבה?״
הבטתי בעיניו. לא יכולתי לומר מילה. אולי יכולתי, אבל לא הצלחתי? אולי מישהי אחרת הייתה אומרת. כשהוא הבין שבקרב המבטים הזה הוא לא ינצח בלי פייט הוא אחז בשיער שלי ומשך אותי למטה, נפלתי מהמיטה, ראשי נצמד לרצפה, נצמד לרגליו, גופי מתקפל ברישול, עירום, מונח למרגלותיו.
״לא, אדוני.״ צייצתי.
״לא שמעתי,״ הוא אמר, מרים את רגלו ומניח אותה על הצוואר שלי כך שיהיה לי אפילו יותר קשה לצעוק. ״תדברי חזק יותר.״
״לא אדוני!״ הוצאתי בנשימה אחרונה.
הוא הרפה את אחיזתו משיערי, אבל הרגל שלו עדיין הייתה על הצוואר שלי, והוא פשוט נשאר לעמוד שם, מסתכל עליי.
״את חרמנית, כלבה קטנה? רוצה לגמור?״
״כן, אדוני,״ התפתלתי תחתיו. ״בבקשה, אדוני…״ החלטתי להתחנף, ולפי ההבעה שלו ידעתי שהוא ראה את ענף הזית שהושטתי. הוא חזר לחייך אבל רק עם הפה, בעיניים היה את המבט הרעב הזה. לא רעב לסקס, לא… עם זה הוא סיים. להיום.
״אז בפעם הבאה שאת רוצה לגמור, תבקשי, ככה, יפה. כמו עכשיו. כשהזין שלי עוד בתוכך. כי להיום, אנחנו סיימנו.״ הוא מסיר את רגלו מצווארי, אבל אני לא מתרוממת. אני יודעת שהיום זה אבוד, אבל בפעם הבאה… פשוט אצטרך לבקש יפה.
אולי הוא עוד יצליח להגמיר אותי בטעות.