סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Better Work

יותר מעשים,פחות סיפורי מעשיות
לפני 3 שנים. 24 בפברואר 2021 בשעה 17:25

אני נזכר, לפני שנתיים בערך.. אולי יותר, פגשתי דומינה מדהימה שהכרתי פה ושם והסכמתי שהיא תקשור אותי.

לפני הפעם הזאת אף פעם לא אזקו או קשרו אותי בסשן אני בדרך כלל לא זורם עם זה אבל הייתי איתה כל כך נינוח שהיא הציעה ואני זרמתי.

היא לבשה בגד גוף צמוד ומהפנט שהדגיש את כל הקימורים שאני אהבתי אצלה. אני עדיין עם גינס וטי שירט, מתחיל להיכנס לאווירה ותיכף אני התפשטתי וזרקתי את הבגדים שלי על השידה, היא מהר תפסה אותי ביד והשכיבה אותי על הגב, כאילו רק חיכינו לרגע הזה וידענו שהוא יבוא.

שלב הקשירות התחיל- ידיים למעלה- וכל יד נאזקת בנפרד לקצה המיטה.. ואני מתחיל להרגיש טיפל'ה חוסר שליטה אבל היא דואגת לנשק,לחבק, להזכיר שאנחנו כאן בשביל להנות וזה מרגיע אותי. ההרגשה הזאת שהיא נמצאת איתי בשביל שנהנה מהרגע פשוט גורמת לי לסמוך עליה עוד יותר.

מיד אחרי זה- הרגליים, אם מקודם הרגשתי קצת חוסר אונים, עכשיו בכלל.. אין מה לדבר, אתה מרותק כרגע.

היא הוציאה חבל וקשרה אותי מהקרסולים ואת יתר החבל העבירה בלולאות שנמצאות בתקרה... רק להיזכר בזה גורם לי לצמרמורות כיפיות בגוף שקשה לתאר.

בשלב הזה עומד לי כמו בטון, מרגיש בביטחון אני פה בשביל לספק אותה. 

היא נהנתה מהזין הזקוף שלי עד תום והוא כמו חייל טוב, עמד דום בלי הפסקה בשבילנו.

תוך כדי היה התחשק לנו שאני אלקק לה את הדגדגן ופי הטבעת, אז היא פשוט התיישבה עם החור שלה על הלשון שלי, רוכבת כמו קאובוי אמיתית, והזקן שלי ספוג במיצים שלה. אין הרגשה יותר נעימה מזאת, שהפרטנרית שלך משאירה עלייך סימנים.

האנחות בחדר, הגניחות בקולי קולות, הצעקות שיכלו להעיר את השכנים- אותנו זה לא מעניין- היא ואני נהנים עכשיו.

אחרי שעתיים ושתי גמירות שלה הגיע תורי, תוך כדי שאני קשור היא התחילה לעשות לי ביד ותוך כדי נגיעות ושפשופים מהירים ברקטום להעצמת ההרגשה. העיוותים וההתכווציות שהיו לי תוך כדי התעצמו בגלל ההתנגדות שהקשירות סיפקו לי, מומנט שלפי דעתי הוא חובה על כל בן אדם בעולם..

ככל שעובר הזמן כך היא מרימה את הקצב עד שהזין שלי פולט כמות אדירה לגובה שלא היה מבייש אף מזרקה, הרי אחרי סשן כזה זה המינימום :)

אחרי שנפרדנו כבר לא פגשתי אותה, גם לא במקרה, אבל הזכרונות מהרגע הנדיר הזה עושה לי טוב.זה הכי חשוב.

 

 

 

 

לפני 3 שנים. 15 בדצמבר 2020 בשעה 16:56

אין עליה...

בשלושה ימים האחרונים שכבנו 5 פעמים.. מדהים.

אוהב לצבוט אותה, להפליק לה, לומר לה שהיא שייכת לי והיא עונה לי נכון, צועקת שאני המלך שלה,מת על זה שאני עוטף אותה עם הידיים שלי שהיא שוכבת על הבטן, קוברת את הראש שלה במזרון, רטובה עד לירכיים.... RRRRR.

ממליץ לכם ולכן על זה פעמיים ביום, ותוכלו לוותר על 2 ק"מ ריצה בגשם כל יום.

צאו לדרך ;)

 

לפני 4 שנים. 11 באוגוסט 2020 בשעה 18:04

מלא זמן לא כתבתי.. כנראה שמערכות יחסים ממלאות אותך בקטע שונה.

התגעגעתי לקרוא את הבלוגים, להגיב, לראות תמונות חדשות.כיף.

לפני 5 שנים. 14 ביולי 2019 בשעה 17:37

*נכנס לפרופיל של חבר*

*תמונות ראשיות מטושטשות*

 

"האלבום מכיל תמונות בעל תוכן מיני מפורש"

 

*לוחץ הצג*

*תמונה של חתול*

 

:/

לפני 5 שנים. 13 ביולי 2019 בשעה 21:28

לא יודע אם צפיתם או לא אבל עדיין אני רוצה שתראו את "אופוריה" מ- HBO המדהימה!

שיר הנושא המרגש:

לפני 6 שנים. 20 באוגוסט 2018 בשעה 16:04

נשלטות שנקשרו אלייך מוכנות לסבול איתך הכל! עצבים, הקנטות, מצבטים, קשירות, הצלפות, ממש הכל!

אבל הלך עלייך אם היא תגלה שהיית במקדונלדס ולא קנית לה מק רויאל, זה כבר בלתי נסלח.

 

 

לפני 6 שנים. 19 באוגוסט 2018 בשעה 17:28

הרבה זמן לא כתבתי, ובכלל אני פחות "הטיפוס הכותב".. אבל אני מרגיש צורך, ואתם מוזמנים לקרוא, להזדהות ואני מקווה שאני אצליח להכניס משהו לתודעה.

נושא ששולטים (או בני אדם בכלל) לא מרבים לדבר עליו אבל אני חושב שהוא חי ובועט, בעצם אצל כל אחד:

עצבות

כחודש וחצי שהייתה לי עצבות ואני לא יכול להגיד "לא מוסברת" כי היא מוסברת מעולה.. זה העומס והכפיות טובה בעבודה, הקושי במיסוד זוגיות יציבה מאז הפרידה, פציעה מבאסת שאני סוחב כבר לא מעט זמן,  כל העומס בתחומי החיים שלי עשה את שלו והעצבות מצאה איך להיכנס בדרך הקדמית,  אבל למעשה ככל שהיא התעצמה כך גם חקרתי וחיפשתי דרכים איך לצאת ממנה, או למה היא באה בכלל? מה היא רוצה לומר לי? אני צריך את העצבות? כוחות עליונים או אלוהים או מי שכל אחד ממכם מאמין בו בוחן אותי כרגע?

(אני יהודי ודי מאמין אם שאלתם.גילוי נאות).

ראיתי הרצאה קצרה של הדלאי לאמה לגבי מחשבות שליליות, לדבריו הן נובעות מ-2 דברים:

1)התרכזות סביב עצמך- עצם המחשבה המרובה על עצמך היא שמכניסה אותנו לעצבות, כלומר אנחנו נותנים לדברים לא ממש משמעותיים בחיינו משקל רב מדי וזה הכל בראש, הוויסות המחשבתי הזה סביב עצמנו יכול להוציא אותנו מאיזון.

2)תפיסה לא נכונה של המציאות- הרבה פעמים אנחנו בוחרים בסיטואציה מסוימת לראות את הדברים השליליים והלא נכונים או סיטואציות שלאו דווקא תואמות את המציאות שאנחנו חיים בה. 

דוגמא יפה שחשבתי עליה: אני מוצא את עצמי מתווכח עם חבר לגבי גובה של מישהי, אני אמרתי שהיא גבוהה והוא טען שהיא נמוכה, המשפט שסיכם הוא "נמוכה יחסית".. כלומר נמוכה יחסית למציאות שלו, אז זה אומר שכל אחד מאיתנו מבין את המציאות בצורה שונה?בהחלט, כלומר יכול להיות שמשהו לא מתקיים בצורה שהוא מוצג.

 

מוכרחים להיות בשמחה, העצבות גורמת לנו לחפש נחמה בדברים שלאו דווקא עוזרים לנו (לא אפרט עליהם כי אני לא רוצה לשפוט במקרים הללו).

עלינו לקבל את העצבות לרגע קט, להגיד לה תודה על הביקור ולשחרר אותה, לאט לאט היא תבקר פחות ופחות כי ימאס לה שלא מאכילים אותה.

 

שיר מדהים שבחרתי להצמיד:

 

 

לפני 6 שנים. 9 במרץ 2018 בשעה 21:29

קצת באיחור אבל שבוע פורים עבר.. החג האהוב עלי, הייתי במיליון מסיבות רגע אחד לא נחתי!

הולך עם חליפת שריף.. "בואי לפה, כנסי מהר לתא את עצורה!" מה אני אגיד לכם, עובד, אני מתחיל להסתובב עם נשק, תג, כובע רחב וסוס.עוזב ת'הייטק.

לפני 6 שנים. 18 בפברואר 2018 בשעה 22:02

הימים בעבודה הופכים לחוצים ולוחצים מיום ליום, כל שבוע מתעורר מטומטם חדש ומנסה לבדוק אותי בתפקיד..

מיותר. למה יש אנשים שמנסים לכופף אנשים אחרים בזמן שאין להם שום יכולת או וותק לעשות את זה? לא מובן, צריך לדעת לבחור את המלחמות שלך.

מחר יום חדש.

לפני 6 שנים. 22 בינואר 2018 בשעה 18:35

אני רוצה מאסז' רקמות עמוק!

לחזור למכון אחרי חודש וחצי של בטלה...לא קל.

חייב לשחרר קצת חוליות.