לפני שנה. 24 באפריל 2023 בשעה 20:58
הצפירה שהדהדה באוזניי הייתה שקטה בלב. כמו ה23,000 חללים שטמונים באדמה.
היא זועקת ללא מילים, צווחת ללא קול.
מהדהדת בין חדרי הלב ומשאירה אותו יתום. כמו אלפי ילדים שנותרו ללא הורה.
חודרת לנשמה בקול דממה דקה, כמו כדור שפילח את ליבות החללים. כך שלפעמים נדמה שזו הדקה הכי ארוכה.
דקה שבו הלב עולה ויורד נשימות נשימות. כמו רעש הצפירה והוא זוכר הוא זוכר.
הצפירה היא הרעש הכי שקט