לפני 7 שנים. 14 באוגוסט 2016 בשעה 0:51
וכמו ירושלים שחרבה כך גם ליבי חרב ושומם.
ירושלים בודדה ואני לבד בודד ועזוב.
עייפות החומר שכזו.
לפעמים מתוך האבלות האישית שלך אתה מצליח להתחבר לאבלות הכללית.
וזה דוקר כמו סכין בלב.
אתה מנסה לחשוב על משיח פרטי משלך.
משיח שיבוא ויגאל אותך מהצרות שלך. מישהו שיחבק ויגיד שהכל יהיה בסדר.