לפני 7 שנים. 12 בספטמבר 2016 בשעה 0:50
אנחנו חיים במטרה לממש את הפנטזיות שלנו. ולאחר רדיפה כשאנו מצליחים. אנחנו מבינים שחבל שהפנטזיה לא נשארה בגדר פנטזיה. אני חיי בעולם של דמיון שהוא בעצם מציאות חיי.
והטוב בזה: שאני יכול להחליט על חיי ולפנטז שכל טוב ושהחיים שלי אחלה.
הרע: שאני מדחיק דברים שאסור להדחיק.
ובכלל כשהייתי מאונן בטרם היה לי אינטרנט. הפעלתי את חוש הדמיון לא רע בכלל.
עולם הסרטים חיסל לנו את חוש הדמיון. וחבל.