לפני 7 שנים. 30 באפריל 2017 בשעה 17:49
הצפירה שהדהדה באוזניי הייתה שקטה בלב. כמו ה23,000 חללים שטמונים באדמה.
היא זועקת ללא מילים, צווחת בלי קול.
מהדהדת בין חדרי הלב ומשאירה אותו יתום. כמו אלפי ילדים שנותרו ללא הורה.
חודרת לנשמה בקול דממה דקה, כמו כדור שפילח את ליבות החללים. כך שלפעמים נדמה שזו הדקה הכי ארוכה.
הצפירה היא הרעש הכי שקט.
