החצי השני הראשון שלי.

תמיד אהבתי את שמחת תורה, הייתי הרי הלמדן שבישיבה. קראו לי "עוקר הרים" כל שאלה שנשאלה בבית המדרש, הייתי שם בכדי לענות. יושב בפינה והיו באים לשאול אותי. מובן שביום כזה הייתי בעננים.  יותר נכון ריחפתי קלות. קיפצתי עם הספר תורה. פיזזתי עם ראש הישיבה. כמה שבועות אח"כ הלכתי לספריה שליד הישיבה בכדי לקרוא ספר. משם התגלגלתי לאינטרנט והתחלתי להתבלבל. הבנתי שאני חיי בבועה,  הגיע הזמן לנפץ אותה. אז זה היה החג האחרון ששמרתי. והיום זה שמחת תורה. התור שלה לשמוח כשאני על ארבע מחכה לשרתה.