לא כתבתי פה מלאאאאא זמן, אבל כל יום יש צופה או שניים שנכנסים, מעניין מי אתם :)
Alone Against the World
יש משהו מעניין במבט חדש על העולם, על דברים קטנים שאתה רואה פתאום. אתמול בפעם הראשונה מאז שאני מרכיב משקפיים, הייתי במדבר איתם בתצפית כוכבים וראיתי את השמים בלי ההפרעה הקטנה שיש לי.
בגלל שהעיוות אצלי קטן כלכך, לא הרגשתי שמשהו חסר שם, עד שאתמול פתאום ראיתי עולם חדש, כל הכוכבים שלא שמתי לב אליהם, הכל חד כלכך, יפה כלכך, אפילו יותר ממה שאני רגיל לצלם.
התרחקתי קצת מאנשים פשוט ישבתי שם לבד, בחושך, הראש שלי בשמיים, כל היופי מולי וזה היה מושלם.
לפעמים צריך דברים קטנים כאלה, כדי להרגיש את השקט הפנימי הזה ששוכחים ממנו בכל הלחץ של היומיום.
החיים הם חיה מוזרה, לפעמים אתה מתחיל משהו ונראה לך שאתה יודע לאן זה יוביל אותך, ואז משפט אחד משנה את כל התמונה.
משפט אחד, יכול להכיל בתוכו כלכך הרבה דברים, שזה מדהים.
הכרתי אנשים נפלאים בתקופה האחרונה, מעניינים, דואגים, אכפתיים ואז הבנתי שאני רוצה להקיף את עצמי באנשים כאלה.
אז מה עושים? שומרים עליהם שם, קרוב ומשתדלים להיות בשבילם מה שהם בשבילך.
בחלק מהאנשים האלה התאהבתי, בחלק פגעתי וידעתי לבקש סליחה וגם קיבלתי, וזו תכינה אצילית, לסלוח.
משום מה, חודשיים מלאים לתוך 2014 נראה לי שהיא תהיה שנה טובה, שנה של התחלות חדשות ושל המשכים נפלאים.
שווה להיות אופטימי. 😄
Everyday is a new day
I'm thankful for every breath I take
I won't take it for granted
So I learn from my mistakes
It's beyond my control
Sometimes it's best to let go
Whatever happens in this lifetime
So I trust in love
You have given me peace of mind
יש אנשים שבאים ושופכים לך את כל השיט שלהם, נניח כל מה שהולך להם/להן בדייטים, עד כאן בסדר, לכולנו יש חברים כאלה.
חלקנו גם נהיה נחמדים ונענה להם אם ישאלו שאלה או יבקשו עצה, גם כאן הכל בסדר. אבל מה נסגר עם אנשים שמתחילים להתווכח איתך בפאקינג אחת בלילה על מי צריך להתקשר למי?
קיצר - סתם פריקת לחצים - יש אנשים שצריך לחנוק.
"You know it's love when you want to give joy and damn the consequences"
שיהיה לכולנו סוף שבוע מעולה
The Cat only grinned when it saw Alice. It looked good-natured, she thought: still it had VERY long claws and a great many teeth, so she felt that it ought to be treated with respect.
'Cheshire Puss,' she began, rather timidly, as she did not at all know whether it would like the name: however, it only grinned a little wider. 'Come, it's pleased so far,' thought Alice, and she went on. 'Would you tell me, please, which way I ought to go from here?'
'That depends a good deal on where you want to get to,' said the Cat.
'I don't much care where—' said Alice.
'Then it doesn't matter which way you go,' said the Cat.
'—so long as I get SOMEWHERE,' Alice added as an explanation.
'Oh, you're sure to do that,' said the Cat, 'if you only walk long enough.'
לפעמים אני מרגיש כמו אליס, רואה מולי דרכים רבות כלכך אבל בעצם אין לי מושג לאן אני רוצה להגיע. כשקראתי את הסיפור לראשונה זה היה ברוסית, היה לי ספר עם 3 סיפורים אנגליים, אליסה בארץ הפלאות, אליסה בארץ המראה והרוח בערבות הנחל.
משום מה, בזמן האחרון אני מתחיל להרגיש כמו מר קרפד, מוצא משהו מגניב ורוצה לעשות אותו עד שאני רואה משהו חדש, חוץ ממשהו אחד, שלעולם לא ימאס עלי.
'But I don't want to go among mad people,' Alice remarked.
'Oh, you can't help that,' said the Cat: 'we're all mad here. I'm mad. You're mad.'
'How do you know I'm mad?' said Alice.
'You must be,' said the Cat, 'or you wouldn't have come here.'
אז אולי באמת כולנו קצת משוגעים.
The little prince went away, to look again at the roses.
"You are not at all like my rose," he said. "As yet you are nothing. No one has tamed you, and you have tamed no one. You are like my fox when I first knew him. He was only a fox like a hundred thousand other foxes. But I have made him my friend, and now he is unique in all the world."
And the roses were very much embarassed.
"You are beautiful, but you are empty," he went on. "One could not die for you. To be sure, an ordinary passerby would think that my rose looked just like you--the rose that belongs to me. But in herself alone she is more important than all the hundreds of you other roses: because it is she that I have watered; because it is she that I have put under the glass globe; because it is she that I have sheltered behind the screen; because it is for her that I have killed the caterpillars (except the two or three that we saved to become butterflies); because it is she that I have listened to, when she grumbled, or boasted, or ever sometimes when she said nothing. Because she is my rose.
And he went back to meet the fox.
"Goodbye," he said.
"Goodbye," said the fox. "And now here is my secret, a very simple secret: It is only with the heart that one can see rightly; what is essential is invisible to the eye."
"What is essential is invisible to the eye," the little prince repeated, so that he would be sure to remember.
"It is the time you have wasted for your rose that makes your rose so important."
"It is the time I have wasted for my rose--" said the little prince, so that he would be sure to remember.
"Men have forgotten this truth," said the fox. "But you must not forget it. You become responsible, forever, for what you have tamed. You are responsible for your rose . . ."
לפעמים רדיו פתוח במשרד זה נחמד...
My life is brilliant.
My life is brilliant.
My love is pure.
I saw an angel.
Of that I'm sure.
She smiled at me on the subway.
She was with another man.
But I won't lose no sleep on that,
'Cause I've got a plan.
You're beautiful. You're beautiful.
You're beautiful, it's true.
I saw your face in a crowded place,
And I don't know what to do,
'Cause I'll never be with you.
Yes, she caught my eye,
As we walked on by.
She could see from my face that I was,
Fucking high.
And I don't think that I'll see her again,
But we shared a moment that will last 'til the end.
You're beautiful. You're beautiful.
You're beautiful, it's true.
I saw your face in a crowded place,
And I don't know what to do,
'Cause I'll never be with you.
You're beautiful. You're beautiful.
You're beautiful, it's true.
There must be an angel with a smile on her face,
When she thought up that I should be with you.
But it's time to face the truth,
I will never be with you.
כמובן שאחרי זה היה משהו מזרחי נוראי :)
געגוע, זו מילה כלכך פשוטה עם כלכך הרבה משמעות בתוכה, פשוט בחיים שלי לא חשבתי שהעוצמה של התחושה הזאת יכולה להיות כזאת חזקה.
זה לא פשוט כשבנאדם יקר לך פשוט מתאדה מהחיים שלך, כל הדברים שאתה מעביר בראש שאמורים להקל עליך כי אתה יודע שהיא עושה את זה בשבילה, שאתה רוצה כלכך שיהיה לה טוב, שמתישהו דברים יסתדרו, כל הדברים האלה יכולים במקסימום לעמעם טיפה, לרגע קטן את התחושה - אבל היא חוזרת, באה והולכת בגלים, אבל העוצמה לא קטנה.
שנה... זה 1/30 מהחיים שלי, לכאורה זה לא כלכך הרבה זמן, אבל כלכך הרבה דברים היו דחוסים בשנה הזאת שהיא מרגישה כמו חמש, אז איך לעזזאל אתה ממשיך בלי? עם חור כזה ענק, בלב, בראש, בכל מקום אפשרי.
אז נשאר לך רק לעצום עיניים, ולהמיך לקוות שיהיה טוב ולקוות שאיפשהו גם לה טוב, או לפחות רע פחות ולהמשיך הלאה, עם המטען הזה בלב.