לפני 10 שנים. 18 בדצמבר 2013 בשעה 9:22
געגוע, זו מילה כלכך פשוטה עם כלכך הרבה משמעות בתוכה, פשוט בחיים שלי לא חשבתי שהעוצמה של התחושה הזאת יכולה להיות כזאת חזקה.
זה לא פשוט כשבנאדם יקר לך פשוט מתאדה מהחיים שלך, כל הדברים שאתה מעביר בראש שאמורים להקל עליך כי אתה יודע שהיא עושה את זה בשבילה, שאתה רוצה כלכך שיהיה לה טוב, שמתישהו דברים יסתדרו, כל הדברים האלה יכולים במקסימום לעמעם טיפה, לרגע קטן את התחושה - אבל היא חוזרת, באה והולכת בגלים, אבל העוצמה לא קטנה.
שנה... זה 1/30 מהחיים שלי, לכאורה זה לא כלכך הרבה זמן, אבל כלכך הרבה דברים היו דחוסים בשנה הזאת שהיא מרגישה כמו חמש, אז איך לעזזאל אתה ממשיך בלי? עם חור כזה ענק, בלב, בראש, בכל מקום אפשרי.
אז נשאר לך רק לעצום עיניים, ולהמיך לקוות שיהיה טוב ולקוות שאיפשהו גם לה טוב, או לפחות רע פחות ולהמשיך הלאה, עם המטען הזה בלב.
